רע"א 9651/16

השופט י' דנציגר: 

           הבקשה שלפני מעלה פעם נוספת את שאלת היחס שבין מנגנוני ההשגה הקבועים בסעיפים 21א ו-29ב לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות).

רקע

1. הצדדים ניהלו הליך בוררות על רקע סכסוך חוזי-כספי שנתגלע ביניהם. בהסכם הבוררות נקבע כי: "הצדדים מסכימים כי על פסק הבורר תינתן זכות ערעור בפני בורר שיהיה שופט בדימוס". דהיינו: הצדדים הסכימו שכל אחד מהם יוכל לערער על פסק הבוררות לפני בורר נוסף, לפי סעיף 21א לחוק הבוררות.

2. ביום 27.3.2016 ניתן פסק בוררות בסכסוך. דא עקא, המבקשים, אשר חפצו לערער על פסק הבוררות, לא ערערו לבורר נוסף מכוח הוראות סעיף 21א לחוק הבוררות כפי שהוסכם; אלא פנו לבית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור לפי מנגנון ההשגה של "ערעור ברשות לבית המשפט" אשר קבוע בסעיף 29ב לחוק הבוררות.

3. בית המשפט המחוזי, כנראה בלי משים, דן בבקשת רשות הערעור חרף השגגה. המשיב מצדו, לא הסב את תשומת הלב לטעות ולא התנגד לדיון בבקשה. לגופו של עניין, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור, הן מחמת איחור במועד הגשתה, והן לגופה (רע"ב 16-06-16; ניתנה ביום 19.9.2016 על-ידי השופטת א' כהן).

4. לאחר שבקשת רשות הערעור נדחתה, פנו המבקשים פעם נוספת לבית המשפט המחוזי, עתה בהמרצת פתיחה לביטול פסק בוררות על-פי עילות הביטול הקיימות בסעיף 24 לחוק הבוררות. הליך זה נדון במאוחד עם המרצת פתיחה שהוגשה מטעם המשיב לאישור פסק הבוררות, לפני מותב אחר של בית המשפט המחוזי (הפ"ב 54527-09-16 והפ"ב 25767-06-16; השופטת י' שבח).

5. בפסק דינה מיום 5.12.2016 עמדה השופטת שבח על הטעות שנפלה בקיומו של ההליך בבקשת רשות הערעור לפי סעיף 29ב לחוק הבוררות. עם זאת, קבעה השופטתשבח, כי משעה שהמשיב לא התנגד לדיון בדרך זו "יש להחשיבו כמי שהסכים למסלול הדיוני שננקט". בהמשך לכך, דנה השופטת שבח בבקשה לביטול פסק הבוררות לאורהוראות סעיף 29ב(ג) לחוק הבוררות, אשר קובעות כי משעה שהוגש ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות לפי מנגנון ההשגה הקבוע בסעיף 29ב לחוק הבוררות, לא ייזקק בית המשפט לבקשה לביטול פסק הבוררות. השופטת שבח קבעה, בהתבסס על סעיף זה ועל הלכות קודמות שפירשו אותו, כי המבקשים היו אמורים להגיש את טענותיהם בעניין ביטול פסק הבוררות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות כבר במסגרת בקשת רשות הערעור שהגישו לפי סעיף 29ב לחוק; ומשעה שלא עשו כן, לא ניתן לדון בבקשתם לביטול פסק הבוררות בהליך נפרד ומאוחר. אשר על כן נדחתה בקשת המבקשים לביטול פסק הבוררות.

6. על רקע זה הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שלפנַי. המבקשים טוענים כי כתוצאה מהחלטות בית המשפט המחוזי הם יוצאים "קרחים מכאן ומכאן": מצד אחד, לא נדונו טענותיהם במסגרת הערעור, שכן בקשת רשות הערעור נדחתה; מצד שני, לא נדונו טענותיהם לעניין ביטול פסק הבוררות מהנימוקים שפורטו לעיל.