רע"א 9386/12 ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

השופט נ' הנדל:

1.       ראובן ושמעון רכשו שתי פוליסות ביטוח. בהמשך גרם ראובן נזק לשמעון. ברי כי בהתאם לתנאי הפוליסה, חברת הביטוח של ראובן (המזיק) תשלם. מה דין חברת הביטוח של שמעון (הניזוק)? האם יש נסיבות בהן תחויב גם היא, ואם כן - מהו היקף חובת ההשתתפות בין שתי חברות הביטוח?

2.       ומכאן לתיק דנן. נכס מסוים הוחזק בשכירות. קבלן גרם במהלך עבודתו נזק לנכס. עקב הנזק שילמה המבטחת של השוכרת תגמולי ביטוח לשוכרת. בהמשך הגישה המבטחת של השוכרת תביעה נגד הקבלן - בדרישה שישפה אותה באופן מלא, וכן תביעה נגד מבטחת הבעלים - בדרישה שתשתתף עמה באופן חלקי. דרישת השתתפות זו הוגבלה לנזק שנגרם לצמודות המבנה. זאת מאחר שנטען כי צמודות המבנה מבוטחות בביטוח כפול, הן בידי מבטחת הבעלים והן בידי מבטחת השוכרת, ולפיכך על שתי המבטחות לשאת בעול הביטוח.

          בית משפט השלום מצא כי הקבלן אחראי לנזק. חרף זאת נדחתה במלואה התביעה נגד הקבלן, מאחר שנקבע כי מבטחת השוכרת שילמה לשוכרת את תגמולי הביטוח מבלי שבדקה האם התקיימו תנאי הפוליסה – ואלו לא התקיימו. כמו כן נדחתה התביעה נגד מבטחת הבעלים, משום שנקבע כי לשוכרת יש אשם תורם בגובה 50%, ולפיכך המבטחת של השוכרת איננה רשאית לתבוע השתתפות ממבטחת הבעלים (ת"א 61435/07, כב' סגן הנשיאה א' קידר). נקודה אחרונה זו תובהר בהמשך.

ערעור לבית המשפט המחוזי - התקבל (ע"א 31572-12-11, כב' השופטים י' שבח, י' ענבר, ש' שוחט). נקבע כי אשמהּ התורם של השוכרת עומד על 30%, וכי לא נפל פגם בהחלטתה של מבטחת השוכרת לשלם לשוכרת את תשלומי הביטוח. לנוכח זאת פסק בית המשפט המחוזי כי הקבלן ישפה את מבטחת השוכרת ב-70% - הנזק בניכוי אשם תורם. כמו כן נקבע שמבטחת הבעלים תשתתף עם מבטחת השוכרת באופן חלקי: חובת השתתפות זו חלה רק לגבי הצמודות - החלק שבוטח בידי שתי המבטחות, ורק לגבי הנזק ה"נקי" – הנזק בניכוי האשם התורם של השוכרת. בית המשפט המחוזי אף קיבל את הודעת צד ג' של מבטחת הבעלים כלפי הקבלן, וחייב את האחרון לשפות את הראשונה באופן מלא, ובלבד שלא ישלם מעבר לחלקו הכולל.

3.       אלו הם עיקרי פסקי הדין של ערכאות קמא. על מנת למקד את הדיון בתיק שלפנינו, ניתן לתמצת ולומר כי הנכס בו עסקינן "זכה" לביטוח כפול: האחד מטעם מבטחת השוכרת (איילון - המשיבה), והשני מטעם מבטחת הבעלים (ביטוח חקלאי - המערערת). נגרם נזק, בין היתר באשמה התורם של השוכרת. מבטחת השוכרת תובעת ממבטחת הבעלים להשתתף עמה בכיסוי הביטוחי. בית משפט השלום סבור היה כי בשל האשם התורם של השוכרת – מבטחת הבעלים פטורה לחלוטין מהשתתפות. בית המשפט המחוזי, לעומת זאת, קבע כי חלה על מבטחת הבעלים חובת השתתפות בגין הנזק ה"נקי", כלומר: אותו חלק של הנזק שלגביו אין אשם תורם של השוכרת.

זו השאלה אשר עומדת בלב בקשת רשות הערעור שבפנינו: האם אשמהּ התורם של השוכרת – פוטר את מבטחת הבעלים מהשתתפות באופן מלא? יוער כי במהלך הדיון בעל פה – ועל פי הטענות שנטענו בפנינו בסוגיה העקרונית - הורינו על מתן רשות ערעור, ומכאן יש לדון בערעור. באי כוח הצדדים טענו בטוב טעם, והדגישו כי בית משפט זה טרם הביע עמדה בסוגיה, שהיא כללית באופייה ובעלת השלכות רוחב על מקרים אחרים. לצורך ההכרעה יוצג תחילה הרקע המשפטי הרלבנטי, ולאחריו תידון השאלה לגופה.

4.       נקודת המוצא הנורמטיבית נטועה בסעיף 59(ד) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. להבנת העניין תובא במלואה לשון סעיף 59, שכותרתו "ביטוח כפל":