רע"א 8855/14 דבריקו נ' עו"ד הנדל ואח'

 השופט י' עמית:

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בפש"ר  17499-07-11 (כב' השופט כ' מוסק) מיום 25.11.2014, בגדרה דחה בית המשפט את ערעורו של המבקש על החלטת הנאמן לנכסי החייב, לפיה נדחתה תביעת החוב של המבקש עקב אי הגשתה במועד.

1. הורתה של הבקשה שבפנינו בשנת 2002, עת פתח המבקש תיק הוצאה לפועל, כנגד שלום אפללו (להלן: החייב) בגין חובו למבקש על פי הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. כתשע שנים לאחר מכן פתח החייב בהליכי פשיטת רגל וביום 11.7.2011 ניתן צו כינוס לנכסיו. ביום 10.8.2011 פורסם צו הכינוס בעיתונות וביום 12.9.2011 פורסם ברשומות. כשנה לאחר מכן, ביום 18.10.2012, פורסמה ברשומות הודעה על הכרזת פשיטת רגל של החייב.

2. המבקש, אשר לטענתו לא היה מודע עד אותה עת להליכי פשיטת הרגל ולצו הכינוס, הגיש ביום 30.10.2012 תביעת חוב על סך 1,621,427 ₪ בצירוף בקשה להארכת מועד. ביום 21.10.2013 ניתנה החלטת הנאמן, לפיה נדחתה הבקשה להארכת מועד, בין היתר מפני שגובה תביעת החוב מחייב את הנאמן "לעמוד על המשמר" ולדקדק במועדים הקבועים בדין להגשת התביעה.

          המבקש ערער על החלטת הנאמן לבית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את ערעורו לאור סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל), הקובע כי תביעת חוב תוגש תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס. בית משפט קמא קבע כי הגשת תביעת חוב במועד הינה עניין מהותי ולא פרוצדורלי גרידא, וכי הפרסום ברשומות יוצר ידיעה קונסטרוקטיבית של כלל הנושים אודות צו הכינוס. עוד נקבע כי העובדה שהחייב או הנאמן לא הודיעו לנושים שנזכרו בדו"ח מצב העסקים אודות הליכי פשיטת הרגל, אינה פוטרת את המבקש מהגשת תביעת חוב במועד הנקוב בחוק.

3. על כך נסבה בקשת רשות הערעור שבפניי.

          המבקש טען, בין היתר, כי לא ידע אודות מתן צו הכינוס; כי הפרסום ברשומות אינו בבחינת חזקה חלוטה לידיעתו; כי אף אם ידע על מתן צו הכינוס, אין בכך כדי לשלול ממנו את הזכות להגיש תביעת חוב, באשר אין בקבלת התביעה כדי לפגוע ביתר הנושים.

          הנאמן התנגד לבקשה, בין היתר, מאחר שהמבקש ידע אודות צו הכינוס לאור בקשת החייב לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שהוגשה בסמוך לתחילת חודש אוגוסט 2011 והומצאה למבקש; וכי המבקש זנח את תיק ההוצאה לפועל ולא התעדכן בסטטוס התיק, ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו.

          המשיב 2 (להלן: כונס הנכסים הרשמי) לא התנגד לבקשת רשות הערעור. לעמדתו, ניתן היה לקבל את תביעת החוב היות שאין בענייננו פגיעה של ממש ביעילות הליך פשיטת הרגל, ומאחר שהנושה גבה סכומים נמוכים ביותר בתיק ההוצאה לפועל.