רע"א 8834/15אפלייד מטריאלס אינק' נ' צבי להט

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' אבניאלי) מיום 23.11.2015, בה נדחתה בקשת המבקשת לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות ושיהוי.

1. המשיב, בעל מומחיות בתחום המיקרואלקטרוניקה, הגיש ביום 27.1.2011 תביעה נגד המבקשת (חברה הרשומה בארצות הברית) ונגד אדם נוסף בשם קוברסקי, גם הוא מדען העוסק בתחום המדובר. בכתב התביעה טען המשיב, בין היתר, כי המבקשת עושה שימוש שלא כדין באמצאות, רעיונות, ידע וטכנולוגיה שבבעלותו.

           לפי הנטען בכתב התביעה, בשנת 1999 פנו נציגים של המבקשת למשיב וביקשו ממנו סיוע בתחום מומחיותו. בסמוך לכך, פנה המשיב לקוברסקי (שהיה מכר ותיק שלו) לצורך שיתוף פעולה בחיפוש אחר מענה לצרכי המבקשת. המשיב וקוברסקי הסכימו שהאחרון יועסק על ידי חברה שבבעלותו של המשיב, וכעבור מספר חודשים נסע קוברסקי מטעם המשיב והציג בפני המבקשת מצגת מקצועית עליהם עמלו השניים. 

           לטענת המשיב, לאחר שובו של קוברסקי ארצה, הלה "התחמק" ממנו וביקש למוסס את הקשר שביניהם וכן את הקשר שבין המשיב למבקשת. בהמשך עזב קוברסקי את עבודתו אצל המשיב, לאחר שקיבל, לדבריו, הצעת עבודה מפתה בארצות הברית. אלא שלדברי המשיב, בחלוף מספר שנים, בשלהי שנת 2004, בעקבות "עיון אקראי" במרשם הפטנטים האמריקאי, התברר לו שהמבקשת רשמה פטנטים המבוססים על הידע, הטכנולוגיות ודרכי הביצוע שהוצגו בפניה בשעתו במצגת מטעמו. עוד התברר למשיב שקוברסקי עבר לעבוד כשכיר אצל המבקשת. בעקבות גילויים אלה, פנה המשיב למבקשת באופן מיידי וביקש את תגובתה, אולם זו לא נתקבלה.

           בחלוף מעט למעלה מחמש שנים נוספות, בחודש פברואר 2010, פנה המשיב לחברת בת של המבקשת הפועלת בישראל בדרישה "לקבל הסברים". בחודשים שלאחר מכן נערכו פגישות בין המשיב לנציגי המבקשת, בעקבותיהן הגיש המשיב את תביעתו.

2. ביום 1.5.2011, כשלושה חודשים לאחר הגשת התביעה, הגישה המבקשת בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת התיישנות. המשיב הגיב לבקשה ביום 11.7.2011, וביום 6.9.2011 השיבה המבקשת לתגובת המשיב. אלא שהזמן חלף, המותב התחלף, טענות סף של הצדדים בתחום המשפט הבינלאומי הפרטי נדונו והוכרעו, והכרעה בטענת ההתיישנות – אין. [אציין כי בקשת המשיב לקבלת היתר המצאה מחוץ לתחום בכל הקשור לתביעה נגד קוברסקי נדחתה, ואין הוא בעל דין בהליך דנן (ר' החלטת השופט מזוז ברע"א 4330/15 להט נ' קוברסקי (9.12.2015))].

           ביום 28.6.2015, כחמש שנים וחצי לאחר הגשת התביעה, קיים בית משפט קמא דיון בו נחקר המשיב על תצהירו בשאלת ההתיישנות (אציין כי התיק הועבר לטיפולה של כב' השופטת אבניאלי רק בשנת 2015). הצדדים סיכמו טענותיהם בסוגיה בכתב, והחלטת בית משפט קמא מושא הבקשה דנן ניתנה כאמור ביום 23.11.2015. כך הגענו עד הלום, למצב בו בקשת רשות ערעור בנוגע לטענת סף מוכרעת למעלה מחמש שנים לאחר הגשת התביעה.

3.        בהחלטתו, ציטט בית משפט קמא מדבריו של המבקש, שטען כי נודע לו על דבר רישום הפטנטים בארצות הברית בעקבות "עיון אקראי" במרשם הפטנטים בחודש דצמבר 2004. בית המשפט קבע כי טענה זו של המשיב לא נסתרה, ומשעה שתביעתו הוגשה לפני שחלפו שבע שנים מהמועד הנ"ל – אין לקבוע כי זו התיישנה.

           באשר לטענת השיהוי, בית משפט קמא קבע כי המשיב אמנם "לא פעל בשקידה ראויה בכל הקשור להגשת התביעה ובכל הקשור למגעים עם המבקשת", וכי המתין למעלה משש שנים עד שפנה שוב למבקשת בנושא הפטנטים. אף על פי כן, בית המשפט לא השתכנע כי המשיב נטש את זכות התביעה או שהמבקשת שינתה מצבה לרעה באופן המצדיק דחיית התביעה.