רע"א 8589/15 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח'

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 15.11.2015 בת"א 50019-05-13 (כב' השופטת א' שטמר), בגדרה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת חוות דעת רפואית מטעמו במסגרת תביעת רשלנות אותה הוא מנהל נגד המשיבות.

רקע

1. כעולה מהבקשה, ביום 26.5.2013 המבקש, הסובל מנכות בשיעור 100%, הגיש יחד עם הוריו תביעה בגין רשלנות רפואית נגד המשיבות, בשל התרשלות במעקב ההיריון של האם (משנת 1994). בהמשך, נדחתה תביעת ההורים בשל התיישנותה (לאור הלכת רע"א 4512/13 בית החולים אגודת הסהר האדום נ' פלוני (28.8.2014)), אך תביעת המבקש נותרה בעינה (החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.12.2014).

2. בתגובה לתביעה, הגישו המשיבות בקשה למחיקה על הסף של התביעה מהטעם שלא הוגשו חוות דעת רפואיות יחד עם כתב התביעה. רק בחלוף כשנה וחצי מיום הגשת התביעה, ביום 22.12.2014, הודיע בא-כוח המבקש לראשונה כי הוא חוזר בו מהבקשה למנות מומחים מטעם בית המשפט, וכי יפעל להכנת חוות דעת מטעמו. לשם כך, ביקש בא-כוח המבקש מבית משפט קמא להורות למשיבים להמציא למבקש את כל הרשומות הרפואיות הרלוונטיות, ולהגיש חוות דעת מטעמו 60 יום לאחר קבלתן. בא-כוח המבקש טען כי חרף פניותיו למשיבים בעניין זה טרם קיבל רשומות אלו. בהחלטה שניתנה בו ביום הביע בית המשפט ביקורת על כך שבמשך שנה וחצי לא חלה התקדמות בהליך איסוף החומרים או פנייה למומחים רלוונטיים. למרות האמור, הוחלט כי תינתן למבקש אפשרות להביא חוות דעת מטעמו, ובלבד שזו תוגש עד ליום 1.4.2015.

3. ביום 26.3.2015 הגיש המבקש בקשה לבית המשפט להארכת מועד לצורך הגשת חוות דעת רפואיות. בבקשה צוין כי למרות פניותיו של המבקש למשיבים, הם טרם העבירו לו תיעוד רפואי, ובידיו רשומות חלקיות בלבד שאינן מספיקות לשם עריכת חוות דעת רפואית. לפיכך, ביקש המבקש ארכה נוספת להגשת חוות דעת מטעמו 45 יום לאחר קבלת הרשומות הרפואיות הרלוונטיות. המשיבה 2, קופת חולים כללית, הגישה תגובה לבקשה (שלא צורפה במלואה לבקשה דנא), ובה טענה כי היא טרם השלימה את מלאכת איסוף החומר הרפואי הרלוונטי, וזאת בשל התנהלותו של המבקש שלא טרח להמציא לה פרטים הנדרשים לצורך איסוף החומרים. בהחלטה מיום 1.4.2015 נעתר בית המשפט לבקשת הארכה, תוך שצוין בהחלטה כי "אם אכן התגובה מתארת את סדר הדברים, צפויה כנראה דחייה משמעותית בשמיעת התביעה".

4. ביום 11.6.2015 הגישה קופת חולים כללית הודעה לבית המשפט בה צוין כי פנתה אל המבקש על מנת לקבל מידע ראשוני לצורך איסוף החומר הרפואי, אך פניותיה לא נענו. עוד צוין שלמעשה כלל לא ברור האם מעקב ההיריון העומד בבסיס התביעה אכן נערך בקופת חולים כללית או שמא היא צורפה לתביעה ללא סיבה. הוטעם, כי בתקופה הרלוונטית להריון (שנת 1994) התיעוד הרפואי לא היה ממוחשב ועל כן המידע אינו זמין בנקל. משכך, העדר שיתוף הפעולה מצד המבקש מונע מהמשיבה 2 לברר את הטענות לאשורן. נטען כי עד כה המבקש לא מסר פרטים בעניין שמות הרופאים שערכו את מעקב ההיריון, שם המרפאה בה טופלה אמו, הבדיקות שביצעה במהלך המעקב, וכיוצ"ב. להודעת המשיבה 2 צורפו מכתבים ששלחה לבא-כוח המבקש, בהם הבהירה למבקש כי שני הרופאים שטיפלו באמו ועקבו אחר ההיריון לטענתו, אינם עוסקים במעקב היריון (האחד הוא רופא אף אוזן גרון, והשני מטפל במשפחה רק בשנתיים האחרונות). בנסיבות אלה, ביקשה המשיבה 2 מבית המשפט להורות למבקש להשלים את כל הפרטים הרלוונטיים למעקב ההיריון תוך פרק זמן קצוב, ואם לא כן – למחוק את התביעה נגד המשיבה 2.

           בתגובה להודעה ולבקשה מטעם המשיבה 2, טען המבקש כי פרק זמן של שנה ושמונה חודשים הוא תקופת זמן מספקת לאיתור ואיסוף התיעוד הרפואי הרלוונטי. כן נטען כי בטפסי הוס"ר שנמסרו למשיבה 2 צוין כי הורי המבקש היו חברים בסניף שירותי בריאות כללית בדיר אל-אסד, ובשיחה טלפונית נמסר לבאת-כוח המשיבה 2 שמות שני הרופאים שטיפלו באם במהלך ההיריון. משכך, נטען, לא ברור מדוע המשיבה 2 ממשיכה לעכב את מסירת המידע הרלוונטי למבקש.

5. ביום 22.6.2015 התקיים דיון (קדם משפט) במהלכו חזר בא-כוח המבקש על טענתו לפיה טרם קיבל לידיו את הרשומות הרפואיות מהמשיבה 2, ואילו המשיבה 2 ביקשה כי התביעה נגדה תימחק נוכח חוסר שיתוף הפעולה מצד המבקש אשר מקשה על איסוף החומר הרפואי. גם המשיבה 1 (מדינת ישראל – משרד הבריאות) טענה כי המבקש לא עושה דבר על מנת לקדם את הגשת חוות הדעת הרפואית מטעמו, על-אף שמשרד הבריאות העביר את החומר הרפואי שהיה ברשותו.

           על רקע האמור, קבע בית משפט קמא בהחלטתו מיום 22.6.2015, בן היתר, כלהלן: