רע"א 8328-12-15 ארכיב ירושלים בע"מ ואח' נ' שושני ואח'

לאחר בחינת החלטת בית משפט קמא מיום 26.3.15 ( להלן: "ההחלטה") ועיון בהבהרה שניתנה בעקבות ההחלטה, ביום 8.11.15 ( להלן : "ההבהרה"), מצאתי כי דין הבקשה להימחק על הסף, ללא צורך בתשובת המשיבים. שלא כטענת המבקשים, בית משפט קמא לא נדרש, בגדר הדיון בבקשה לגילוי ועיון ברישומי המחשב של המשיבים, לסוגית העיון "..בתוכנם של המסמכים המצויים במערכת המחשוב" שלצורך העיון בהם הוגשה ההשגה דנא. ממילא, אין בהחלטה (בצירוף ההבהרה), כשלעצמה, כדי למנוע מהמבקשים לפנות לערכאה הדיונית בבקשה נוספת לעיון בתוכנם של המסמכים.

אכן, עיון מדוקדק בתיק בית משפט קמא והשתלשלות ההליכים בעניין הליכי הגילוי המוקדם, מעלה

כי עניינה של הבקשה שהגישו המבקשים ( הנתבעות שם), עובר למתן ההחלטה, הינה לגילוי ועיון

במערכת המחשוב של המשיבים, בלבד.

בית משפט קמא קבע לעניין זה בהחלטתו ( סעיף ה' ), כדלקמן:

"אשר לבקשת הנתבעות לגילוי מערכת המחשוב של התובעים - לאחר בחינת נימוקי התובעים לא מצאתי הצדקה למנוע את גילוי מערכת המחשוב , ולפיכך הבקשה מתקבלת. ברי כי אין בכך כדי לקבוע מסמרות לעניין עלות שחזור המסמכים שהיו בתיקים ואלה יתבררו לגופו של עניין עם התקדמות ההליך" ( הדגש לא במקור – מ.ב).

בהמשך, לאחר שהתבקש, הדגיש בית המשפט, בגדר ההבהרה, העומדת בייסוד הבקשה שלפניי, כי עניינה של ההחלטה הינה לגילוי במערכת המחשוב ולעיון "..בנתונים ביחס לתיקים הרלוונטיים – רשימת המסמכים המצויים בתיק, כותרות המסמכים ומהות התיק". בית משפט קמא הוסיף כי אין ללמוד מההחלטה על מתן זכות עיון בתוכנם של המסמכים במערכת המחשוב. למעשה, בגדר ההבהרה הטעים בית המשפט, באופן מפורש – הגם שלא היה בכך צורך - כי עובר להחלטה, לא התבקש וממילא לא נדרש להחליט בדבר העיון "בתוכנם של המסמכים". ודוקו, בשעה שבית משפט קמא הבהיר כי כוונתו בהחלטה הייתה להורות על עיון ברישומי המחשב (בלבד), לא היה מקום להסיק ממנה את שלא היה בה, לפיה נדחתה (במשתמע) הבקשה לעיון בתוכנם של המסמכים. אכן, ראוי היה כי המבקשים יפרטו בבקשתם לעיון במערכת המחשוב, כי נוסף לרישומי המחשב, כוונתם גם לעיון בתוכנם של המסמכים המצויים במערכת, שאילו כך נהגו, חזקה על בית משפט קמא שהיה נדרש לטענת המשיבים לחיסיון (שנטענה - בסעיף 14 לתשובה –כפי הנראה, רק מטעמי זהירות ובבחינת למעלה מהצורך). משלא עשו כן, גרמו, למצער, לעמימות מסוימת בגדר היקף בקשתם לגילוי ועיון שהביאה לתקלה בפרשנות ההחלטה.

מכל מקום, בחינת ההחלטה וההבהרה מעלה כי טענת החיסיון טרם נדונה בערכאה הדיונית ואין להידרש לה, לראשונה, בגדר ההליך שלפניי. מכאן, גם לא היה מקום לטרוניה שהופנתה כלפי בית משפט קמא, על כך שלא נימק את ההבהרה ולא דן בטענת החיסיון, לגופה.

אכן, ככול שבכוונת המבקשים לעיין גם בתוכנם של המסמכים המצויים במערכת המחשוב של המשיבים, יתכבדו ויפנו תחילה לבית משפט קמא בבקשה מתאימה. במהלך הדיון בערכאה הדיונית וכדי שתהיה לפניו התמונה המלאה, כך שניתן יהיה לעמוד על טענות הצדדים, לרבות בעניין הרלוונטיות והחיסיון, ישקול בית המשפט לעשות שימוש בתקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ולאחריה, יחליט כחוכמתו. עם מתן החלטה ( מנומקת), תעמוד למבקשים הזכות הדיונית להשיג, ככול שיהיה בכך צורך, על ההחלטה החדשה.

כללו של דבר, כפי שפתחתי, הבקשה שלפניי מוקדמת -ודינה להימחק על הסף.