תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' פרופ' ירון זליכה

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ת' בזק-רפפורט) מיום 1.11.2015 בת"צ 57534-02-14 ובת"צ 43206-10-14 בה התקבלה בחלקה בקשת המשיב למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ולמתן תשובות לשאלון במסגרת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהגיש המשיב נגד המבקשות (להלן: תנובה).

רקע עובדתי והחלטתו של בית המשפט קמא

1. המשיב הגיש נגד תנובה שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית בהן נטען כי תנובה הפרה את האיסור הקבוע בסעיף 29א לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק ההגבלים העסקיים) בכך שניצלה את כוחה המונופוליסטי ומכרה במחיר מופרז גבינה לבנה ושמנת מתוקה מתוצרתה (להלן: המוצרים שבמחלוקת), טרם הכנסת מוצרים אלו לפיקוח ביום 1.1.2014.

           לאחר שתנובה השיבה לבקשות האישור הגיש המשיב בקשה לזמן לעדות כלכלנית המועסקת על ידה בטענה כי הייתה שותפה בחיבור דו"ח שהוזמן על ידי בעלי השליטה בתנובה בתקופה הרלבנטית ובו נקבע כי ניתן להעלות את מחירם של המוצרים שבמחלוקת ב- 15% מבלי שהביקוש להם יפגע (להלן: בקשת הזימון). בית המשפט קמא דחה את הבקשה, בין היתר, מן הטעם שהמשיב לא נקט טרם הגשתה בהליכים לגילוי מסמכים ולמשלוח שאלון. המשיב הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו (רע"א 3839/15 – להלן: בקשת רשות הערעור הראשונה), וביום 6.8.2015 דחיתי את הבקשה וקבעתי כי צדק בית המשפט קמא בציינו כי היה על המשיב לנסות לקבל מתנובה את הנתונים הדרושים לו באמצעות הליכי גילוי מסמכים ומשלוח שאלון טרם שהגיש את בקשת הזימון. בעקבות זאת פנה המשיב אל תנובה ודרש ממנה לגלות לו מסמכים שונים שבחזקתה ולהשיב על שאלון. תנובה סירבה למסור למשיב את המידע והמסמכים המבוקשים על ידו ולפיכך פנה המשיב לבית המשפט קמא בבקשה למתן צו המורה לה לעשות כן (להלן: בקשת הגילוי).

2. בית המשפט קמא נענה באופן חלקי לבקשתו של המשיב והורה לתנובה למסור לידיו מסמכים שונים שנתבקשו וכן להשיב לחלק מהשאלות שהפנה אליה. בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי אחת הדרכים לבחון האם המחיר שנגבה בעבור מוצר מסוים הוא מחיר מונופוליסטי מופרז היא באמצעות בחינת הפער בין עלויות הייצור שלו ומחירו (להלן: מבחן הפער), ולכן על תנובה להשיב על שאלות ולמסור מסמכים בנוגע לעלויות הייצור של המוצרים שבמחלוקת, היקף המכירות שלהם, התמורה ששולמה בעדם וההכנסות ממכירתם בשנים הרלבנטיות. כמו כן, הורה בית המשפט קמא לתנובה למסור למשיב התכתבויות שנערכו בינה ובין ועדת המחירים לפי סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן: ועדת המחירים) בקשר למוצרים שבמחלוקת ופרוטוקולים של שימועים שנערכו לה על ידי הוועדה בקשר למוצרים אלו, ככל שלא פורסמו, בקבעו כי מאחר שניתן להניח שתנובה הציגה בפני ועדת המחירים נתונים על אודות עלויות הייצור של המוצרים שבמחלוקת והכנסותיה ממכירתם כאשר נבחנה האפשרות להכניסם לפיקוח, גם המסמכים הנוגעים להליכים שניהלה תנובה מול ועדת המחירים דרושים לבירור המחלוקות בין הצדדים ורלבנטיים להליך.

3. בית המשפט הוסיף והורה לתנובה להעביר למשיב דו"ח עליו הסתמכה ועדת המחירים בעת שבחנה את רווחיותה של תנובה (להלן: דו"ח שיף) בקבעו כי גם הוא כולל נתונים רלבנטיים הדרושים להכרעה בהליך. בית המשפט קמא דחה את טענתה של תנובה לפיה אין מקום להורות לה למסור את דו"ח שיף למשיב מן הטעם שעתירה שהגיש בא כוחו של המשיב (עו"ד אופיר נאור) לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע) בה עתר למסור לידיו נוסח בלתי מצונזר של הדו"ח, נדחתה (עת"מ 44945-10-13). לעניין זה קבע בית המשפט קמא כי האיזון אותו יש לערוך במסגרת בקשה לגילוי מידע מסחרי סודי לפי הוראות חוק חופש המידע שונה מהאיזון שיש לערוך במסגרת בקשה לגילויו של מידע כאמור במסגרת הליך אזרחי ולפיכך, העובדה שעתירת חופש המידע שהגיש עו"ד נאור נדחתה אין משמעותה כי המשיב אינו זכאי לקבל את דו"ח שיף המלא במסגרת ההליכים דנן.

4. כמו כן לא קיבל בית המשפט קמא את טענתה של תנובה כי יש לדחות את בקשת הגילוי מן הטעם שהמסמכים והמידע המבוקשים על ידי המשיב הם בגדר מידע מסחרי סודי, בקבעו כי נוכח חשיבותם של המסמכים והמידע שנתבקשו לבירור המחלוקת בין הצדדים, העובדה שהם מהווים מידע מסחרי סודי אינה יכולה להוות עילה לאי-גילויים. עם זאת, קבע בית המשפט קמא כי נוכח רגישותם של המסמכים והמידע שעל גילוים הורה, הוא יועבר למשיב ולבאי כוחו בכפוף לכך שיתחייבו לשמור על סודיותו. עוד דחה בית המשפט קמא את טענתה של תנובה לפיה יש לדחות את בקשת הגילוי מן הטעם שעילת התביעה עליה מבוססות בקשות האישור טרם הוכרה בפסיקה, בקבעו כי על מנת לבסס תשתית משפטית נאותה המצדיקה להיעתר לבקשת הגילוי די בכך שהממונה על ההגבלים העסקיים פרסם גילוי דעת בו קבע כי חוק ההגבלים העסקיים אוסר על גביית מחיר מונופוליסטי מופרז וכן בכך שהאפשרות להגיש תובענה ייצוגית בגין גביית מחיר כאמור לא נשללה בפסיקה.

5. בנוסף, דחה בית המשפט קמא את טענתה של תנובה לפיה אין להיעתר לבקשת הגילוי מאחר שהמשיב לא עמד בנטל להראות כי בקשות האישור אינן בקשות סרק. בית המשפט קמא עמד על כך שהמשיב צירף לבקשות האישור חוות דעת כלכלית מפורטת המבוססת על מגוון נתונים גלויים שאותם אסף, מהם עולה לטענתו כי תנובה גבתה מחיר מונופוליסטי מופרז על המוצרים שבמחלוקת. חוות דעת זו, כך נקבע, מבססת תשתית ראייתית ראשונית והיא מצדיקה היענות לבקשת המשיב לקבל מתנובה נתונים נוספים הדרושים לו לביסוס בקשות האישור. עוד קבע בית המשפט קמא כי נוכח פערי המידע בין הצדדים אין לבוא אל המשיב בטרוניה כי לא תמך את בקשות האישור בראיות נוספות ויש לאפשר לו לנקוט בהליכים מקדמיים שנועדו לגשר על פערי המידע האמורים, בפרט בהתחשב בקושי המובנה לבסס תביעה ייצוגית שעילתה גביית מחיר מונופוליסטי בלתי הוגן. בית המשפט קמא הוסיף ודחה את טענתה של תנובה לפיה היענות לבקשת הגילוי תחייב אותה לייצר מסמכים אשר אינם ברשותה בקבעו כי טענה זו לא הוכחה.

טענותיה של תנובה