רע"א 8087/15 ע.א.ח. סלע הנדסה 1993 בע"מ נ' מועצה מקומית כוכה יאיר

1. ההליך שבכותרת מופנה כלפי ארבע החלטות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר ניתנו במסגרת תביעה אותה הגישה המבקשת נגד המשיבה לתשלום סכום כספי בגין עבודות בניה שביצעה. סכום התביעה הועמד על סך של 2,630,428 ש"ח.

           לתביעה זו קדמה תביעה נוספת שהגישה המבקשת בשנת 2011 לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד לתשלום חוב כספי בגין אותן עבודות בניה, וזו נמחקה לאחר שבהסכמת הצדדים מונה מומחה מוסכם לבחינת הטענות הדדיות של הצדדים. לאחר שניתנה חוות דעת המומחה המוסכם, בה קבע אילו סכומים יש להפחית מן התמורה בגין ליקויים ואיחורים, ומשלטענת המבקשת לא שולם החוב, הוגשה התביעה דנן. בהחלטה מיום 9.9.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי המומחה המוסכם האמור היה בבחינת "גורם מכריע", ועל כן, כך הוסיף וקבע:

"לא ניתן לערער על  החלטת המומחה במסגרת טענות ההגנה שמעלה [המשיבה] במסגרת התביעה שבפניי, וככל של[משיבה] יש טענות ביחס לאמור בחוות הדעת ובכלל זה לעניין האיחור והליקויים - ואיני קובעת בעניין זה דבר - יהיה עליה למצוא מסגרת משפטית מתאימה להעלות טענותיהם [כך במקור] ביחס לקביעות המומחה".

           עוד עמד בית המשפט על כך שבתביעה שבפניו הוסיפה המבקשת לכתב התביעה שני רכיבים שלא נדונו בפני המומחה המוסכם - נזקים כספיים שנגרמו לה בגין החזקת ערבות בנקאית לאחר הכרעת המומחה, ומחלוקת הנוגעת לכמויות הביצוע. בהמשך לאותה החלטה הוסיף והורה בית המשפט המחוזי, בהחלטה מיום 20.9.2015, כי "למען הסדר הטוב, תואיל [המבקשת] להגיש כתב תביעה מתוקן אשר ישקף את התביעה הכספית בגין כמויות הביצוע בלבד".

           המבקשת אכן עשתה כן והגישה כתב תביעה מתוקן, בנוגע ל"כמויות הביצוע" ולנזקים הנטענים בגין אי השבת הערבות הבנקאית. התביעה הועמדה על סך של 1,461,037 ש"ח. לצד כתב התביעה המתוקן עתרה המבקשת למתן פסק דין חלקי, ביחס לסכום שהופחת מכתב התביעה המקורי.

           בית המשפט דחה בקשה זו בהחלטה מיום 30.10.2015, בה הבהיר כי במסגרת התובענה שבפניו "לא ניתן לתת פסק דין לגבי עילות תביעה שכבר הוכרעו על ידי גורם מכריע שמונה מכוח הסכמת הצדדים במסגרת תובענה אחרת בבית משפט אחר" וכי על המבקשת לנקוט בהליכים משפטיים מתאימים למימוש הכרעת "הגורם המכריע". עוד הורה בית המשפט המחוזי בהחלטה נוספת מאותו היום על העברת הדיון בתביעה, אשר סכומה כאמור הופחת, לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. בקשה לעיון מחדש בהחלטה הדוחה את הבקשה למתן פסק דין חלקי נדחה בהחלטה מיום 5.11.2015.

           על ההחלטות מיום 20.9.2015; שתי ההחלטות מיום 30.10.2015 וההחלטה מיום 5.11.2015 נסב ההליך דנן. בפתח בקשת רשות הערעור ציינה המבקשת כי המשמעות המעשית של ההחלטות היא מחיקת חלק מתביעתה "ועל כן יתכן וניתן לראות במכלול ההחלטות או חלקן כפסק דין המקנה למבקשת זכות ערעור". עוד ציינה המבקשת כי "במידת הצורך" מתבקשת ארכה להגשת ההליך בהתייחס להחלטה מיום 20.9.2015.

2. על רקע זה הועבר ההליך לטיפולי לבחינת סיווגו והתבקשו עמדות הצדדים.

           המשיבה טוענת כי ההחלטה מיום 20.9.2015 היא "החלטה אחרת" שכן היא לא הביאה לסיום את הדיון בתביעה והמועד להשיג עליה חלף, והיא מתנגדת למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על אותה החלטה. לטענת המשיבה המבקשת הגישה את הבקשה למתן פסק דין חלקי בשל החמצת מועד ההשגה ועל מנת ליצור זיקה מלאכותית בין ההחלטות, ואין מקום לאפשר לה תיקון של מחדלה הדיוני.