רע"א 7763-10-16 פינטו נ' זלמנוביץ ואח'

1.לפני בקשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת יסכה רוטנברג) מיום 14/8/16 ולפיה חויב המבקש להפקיד ערובה לתשלום הוצאות המשיבים בסך 36,000 ₪ (18,000 ₪ למשיבים 1 ו-3 ו- 18,000 ₪ למשיב 2).

2.עניינינו בתביעה על סך 2,000,000 ₪ וכן תביעה למתן חשבונות שהוגשה ע"י המבקש בחודש מאי 2015 בעניין הסכם מחודש ינואר 2006.

לפי ההסכם היה צריך התובע – המבקש ליתן שירותי ייעוץ וליווי עסקי. תוכן ההסכם כמו גם התמורה המוסכמת שנויים במחלוקת.

הנתבעים טוענים כי ההתקשרות הסתיימה כעבור שנה בחודש ינואר 2007 וכי התובע קיבל מלוא הכספים המגיעים לו וכי ההסכם שצורף לכתב התביעה אינו ההסכם שחתמו עליו.

התובע טוען, כי מגיעים לו כספים עפ"י ההסכם והמשיבים גם הפרו חובתם להמציא לו דו"חות כספיים של עסקם.

3.בקשות המשיבים לסילוק על הסף נדחו.

כב' השופטת רוטנברג בהחלטתה מיום 14/8/16 אמנם ציינה כי לנתבעים – המשיבים יש טענות כבדות משקל ביחס לתביעה אך לא ניתן להכריע בהן כטענות סף. יש מקום לשמוע ראיות בעניין פרשנות ההסכם על מנת להכריע בטענת ההתיישנות; ואף טענות בדבר היעדר יריבות ושיהוי הן טענות שיש להכריע בהן רק לאחר שמיעת ראיות.

יחד עם זאת, נמצא כי יש מקום לחייב את המבקש בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א").

נקבע כי העובדה שהמבקש, המיוצג ע"י עו"ד מהלשכה לסיוע משפטי, גם מעיד על עצמו כי מצבו הכלכלי קשה; מראה כי יש סיכוי של ממש שהמשיבים יתקשו לגבות הוצאותיהם מהמבקש ככל שהתביעה תדחה.

בנוגע לסיכויי ההליך, נקבע כי הגם שלא סולקה על הסף התביעה בשל טענת התיישנות; אין זה גורע מכך שמדובר בטענת הגנה כבדת משקל וכי לא ניתן להתעלם מכך שבמשך כ-8 שנים ממועד סיום ההתקשרות ועד הגשת התביעה לא שלח התובע למשיבים דרישה כלשהי.

נקבע כי סכום התביעה הגבוה אינו נתמך בכל מסמך ויש לקחת בחשבון בעת פסיקת הוצאות גם את סכום התביעה.

מכאן הבר"ע שלפני.

4.המבקש מאשר כי מצבו הכלכלי קשה ולכן גם נמצא זכאי לקבלת סיוע משפטי מהלשכה לסיוע משפטי ולא היה מקום במקרה דנן לסגור את דלתו של בית משפט בפניו מחמת עוניו.