רע"א 7659/14 מדינת ישראל-משטרת ישראל נ' עובד רופל

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט א' יעקב) מיום 1.10.2014 (ת"א 5786/08/07), בגדרה הורה בית המשפט על מתן פטור מתשלום אגרה למשיב על מלוא סכום תביעתו.

1.        הורתה של הבקשה שבפנינו בשנת 1991, עת נפתחה חקירה פלילית כנגד המשיב. בגין חקירה זו הגיש המשיב בשנת 1998 תביעה כספית על סך 10 מיליון ש"ח נגד משטרת ישראל וגורמים נוספים, ולצידה הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה. במשך 16 שנים ניהל המשיב הליכים משפטיים מרובים בעניין הפטור מתשלום האגרה, עד שלבסוף, ביום 1.10.2014, ניתנה החלטת בית משפט קמא לפיה ניתן למשיב פטור מאגרה על מלוא סכום התביעה.

2.        להלן תמצית השתלשלות האירועים הרלוונטיים לענייננו.

           ביום 2.7.1998 הגיש המשיב, המייצג את עצמו, תביעה כספית על סך 10 מיליון ש"ח כנגד משטרת ישראל וגורמים נוספים, בעקבות חקירה פלילית שנפתחה כנגדו בשנת 1991, ופגעה לטענתו ביכולתו להתקבל לעבודה (ת"א 2370/98, להלן: התביעה הראשונה). בד בבד, הגיש המשיב בקשה לפטור מתשלום אגרה (להלן: בקשת הפטור הראשונה). ביום 24.6.2003 קבע בית משפט קמא (הש' עדי אזר ז"ל) כי המשיב דל באמצעים וכי יש לו עילת תביעה מסוימת הראויה להתברר, ועל כן ניתן למשיב פטור עד לסכום של 2,550,000 ש"ח (להלן: ההכרעה הראשונה). בעקבות החלטה זו, נקט המשיב במספר הליכי ערעור במטרה להרחיב את הפטור למלוא סכום תביעתו, אך אלו נדחו על ידי בית משפט קמא, כלהלן: ביום 22.3.2005 נדחתה בקשת המשיב לתיקון טעות סופר בהכרעה הראשונה (השופט ש' ברוך), לאחר שנקבע כי מדובר בערעור בכסות של בקשה לתיקון (להלן: ההכרעה השנייה); ביום 27.2.2008 נדחה ערעור המשיב (השופטת ר' לבהר-שרון) על ההכרעה השנייה (להלן: ההכרעה השלישית); ביום 19.6.2008 נדחתה בקשתו של המשיב לביטול פסק הדין בהכרעה השלישית (ע"א 1771/05, להלן: ההכרעה הרביעית); ב-18.1.2009 נמחק ערעור נוסף של המשיב שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז (ע"ר 4644-09-08, השופט א' ש' שילה) על ההכרעה הראשונה (להלן: ההכרעה החמישית).

           בחלוף השנים, התווספו, לטענת המשיב, אירועים נוספים אשר מנעו ממנו  לעבוד במקצועו, ביניהם, כתב אישום שהוגש כנגדו בשנת 1998 ואשר מנע את גיוסו למטה הארצי של משטרת ישראל, וכן חקירות פליליות בנוגע לקטטות בהן היה מעורב בסמוך למקום מגוריו. חקירות אלו לא הניבו כתב אישום, אך הובילו לביטול רישיון הנשק של המשיב בשנת 2009. על ביטול זה ערער המשיב לבית המשפט המחוזי מרכז (עת"מ 44359-02-12), ולאחר שערעורו נדחה, הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה, אשר עודנו תלוי ועומד (עע"מ 3792/14).

           ביני לביני, ביום 26.8.2007 הגיש המשיב תביעה מתוקנת לבית המשפט המחוזי מרכז (ת"א 5786/08/07, הנשיאה ה' גרסטל) במסגרתה עדכן את סכום תביעתו ל-12.5 מיליון ש"ח (להלן: התביעה המתוקנת), וביום 4.3.2009, לאחר שמוצו ניסיונות ערעורו על ההכרעה הראשונה, הגיש בקשה חדשה לפטור מתשלום אגרה במסגרת התביעה המתוקנת (להלן: בקשת הפטור המחודשת). לאחר השהיית ההליכים בתיק למשך חודשים ארוכים, לבקשת המשיב, ביום 9.9.2014 החליט בית משפט קמא (השופט א' יעקב) על דחיית בקשת הפטור המחודשת מטעם המשיב, והותיר את ההחלטה הראשונה על כנה (להלן:ההכרעה השישית). ההחלטה נתקבלה לאחר קבלת תגובה המדינה ובטרם התקבלה תגובת המשיב, ומשכך, ביטל השופט א' יעקב את ההחלטה כדי לאפשר למשיב להגיש את תגובתו. ביום 14.9.2014 הגיש המשיב את תגובתו ללא נספחים המעידים על מצבו הכלכלי, ולאור זאת חזר בית משפט קמא על החלטתו שניתנה בהכרעה השישית ודחה את בקשת המשיב לפטור מלא מאגרה (להלן: ההכרעה השביעית). וזו לשון ההחלטה:

"התובע לא הוכיח את מצבו הכלכלי האמיתי, לא צירף מסמכים התומכים בטענה לפיה הוא מחוסר אמצעים ואף לא פירט למי פנה לעזרה לצורך תשלום אגרה ואם פנה כאמור. לפיכך הבקשה נדחית. החלטתו של כב' השופט אז"ר ז"ל תעמוד בעינה".

           ביום 28.9.2014 הגיש המשיב בקשה לביטול ההחלטה בעניין האגרה, ואף פנה לנשיא בית המשפט המחוזי מרכז בבקשה להתערב בהליכים בתיק זה, כך מהסעיף הראשון לנימוקי בקשתו: