רע"א 7306/16 פלונית נ' פלונית ואח'

   1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון), בגדרה ניתן לצד שלישי לעיין בכתבי הטענות שבהליך, באופן חלקי. אף שאין בדעתי לקבל את בקשת הצדדים המוסכמת לסגירת דלתיים בבקשת רשות ערעור זו, החלטתי לחסות את שמות הצדדים ולהציג את הרקע העובדתי בתמצית, ובאופן שאין בו כדי לחשוף את זהותם. זהו האיזון הנדרש בנסיבות, בין הערכים והאינטרסים המתנגשים.

רקע

2. בין חברה א' (המבקשת) לחברה ב' (המשיבה 2) התנהל הליך משפטי – תביעה ותביעה שכנגד – שעניינו הסכם רכישה שנחתם ביניהן. בין הצדדים התקיים הליך גישור, שבסופו פנו הצדדים במשותף לבית המשפט וביקשו לדחות את שתי התביעות ההדדיות ללא צו להוצאות, וכמו כן להורות על הוצאת כתבי הטענות מתיק בית המשפט. בית המשפט נתן ביום 20.4.2016 פסק דין, והורה על דחיית התביעה והתביעה שכנגד, אולם קבע כי אין באפשרותו להורות על הוצאת כתבי הטענות מתיק בית המשפט – והפנה את הצדדים להגיש בקשה נפרדת להטלת חיסיון על ההליך. הצדדים עשו כן, ובית המשפט הורה על יסוד הסכמת הצדדים על סגירת דלתיים בהליך, במובן זה שהתיק יהיה סגור לעיון הציבור; וכמו כן נתן צו איסור פרסום תוכן כתבי הטענות. ברם, תוקף הצו הוגבל 'עד להחלטה אחרת' – וזאת משום שערב מתן פסק הדין הוגשה בקשה מאת צד שלישי לעיין בתיק, בקשה שטרם הוכרעה בעת ההיא. עניינה של בקשה זו במוקד בקשת רשות הערעור שלפני.

3. כאמור, יום לפני שניתן פסק הדין הנ"ל פנתה חברה ג' (המשיבה) לבית המשפט בבקשה לעיין בתיק בית המשפט מכוח תקנה 4 לתקנות העיון. לפי טענתה, לאמור בכתבי הטענות שבהליך עשויה להיות השפעה על זכויותיה של חברה ג' בנוגע להליך בוררות המתנהל בינה לבין חברה ב'. חברה א' התנגדה, בשל הטענה שחברה ג' היא מתחרה עסקית שלה, ובכתבי הטענות מצויים סודות מסחריים שלה. חברה ב' הצטרפה לאמור בטענותיה של חברה א'. לאחר שהוחלפו כתבי טענות בין הצדדים, הורה בית המשפט על קיום דיון בעל-פה. לאחר מכן נתן את החלטתו בבקשה.

4. בהחלטה נקבע כי נקודת המוצא לבחינת שאלת העיון היא עקרון הפומביות, אך יש לאזנה עם אינטרסים אחרים, כגון ההגנה על סודות מסחריים. בהקשר הקונקרטי, נקבע כי הטיעון לפיו חברה ג' היא מתחרה עסקית של חברה א' הוא "טיעון כללי" בלבד, ולא הוצגו טעמים של ממש המצדיקים את מניעת העיון. עם זאת, בית המשפט הניח כנקודת מוצא כי החברות הן אכן מתחרות עסקיות; מצד שני, התחשב בית המשפט באינטרס של חברה ג' לעיין במידע לצורך הליך הבוררות המתנהל נגד חברה ב'; לפיכך, התיר בית המשפט את העיון, תוך השמטת סעיפים שונים מכתבי הטענות ותוך השמטת מרבית הנספחים לכתבי טענות אלו, מתוך הנחה שהללו אינם רלבנטיים להליך הבוררות. כמו כן קבע בית המשפט כי חברה ג' תתחייב כלפי חברות א' וב' שלא תמסור במישרין או בעקיפין את כתבי הטענות שיימסרו לה לצדדים שלישיים, ותשמור על המידע בסודיות לצרכיה בלבד.

בקשת רשות הערעור

5. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני. המבקשת היא חברה א', הסבורה כי שלא כדין התיר בית המשפט לחברה ג' – היא המשיבה – לעיין בכתבי הטענות, ולו באופן חלקי. אציין כי המבקשת השיגה על ההחלטה במסגרת הדיונית של בקשת רשות ערעור, אולם לעמדתה בנדון דידן קנויה לה זכות לערער.

6. לפי טענת המבקשת, האיזון שערך בית המשפט הוא שגוי, וזאת משום שמדובר במתחרות עסקיות. במצב כזה, קבעה הפסיקה כי על מבקש העיון מוטל נטל מוגבר להצדקת העיון במידע המכיל סודות מסחריים של מתחרהו. בענייננו אין הצדקה כזו, וזאת משום שעל אף טענת המשיבה, אין במידע זה כדי להועיל לה בהליך הבוררות, וכל מטרת העיון היא 'לדוג' סודות מסחריים של המבקשת. כמו כן טענה המבקשת טענות באשר לתום לבה של המשיבה, וטענות בדבר הרחבת חזית במסגרת הדיון בבקשת העיון; בנוסף נטען שהיה על בית המשפט להתחשב בכך שההליך הופסק עקב הסכם גישור סודי, שאחד המניעים לחתימתו היה הצורך לחסות את ההליך בפני צדדים שלישיים; לבסוף, נטען כי בית המשפט שגה בכך שלא הורה להשמיט את כל הסעיפים והנספחים המתייחסים להיבטים שאינם רלבנטיים להליך הבוררות אף לשיטת המשיבה.

7. לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה. לטענתה, בניגוד לעמדת המבקשת, אין לראות בה משום מתחרה עסקית של המבקשת ואין לה אינטרס בחשיפת מידע מסחרי שלה כשלעצמו, למעט מידע שיש בו כדי לסייע לה בהליך הבוררות נגד חברה ב'. בית המשפט המחוזי איזן כדבעי בין האינטרסים של הצדדים, הורה על חשיפה חלקית של כתבי הטענות, ואין מקום להתערב בהחלטתו. 

דיון והכרעה

8. אקדים ואומר כי נוסחת האיזון הכללית שקבע בית המשפט, לפיה ניתן להתיר למשיבה לעיין בכתבי הטענות באופן חלקי, כך שייחשף לעיניה רק מידע שעשוי להועיל לה בהליך הבוררות – מקובל עלי במלואו. אף על-פי כן, החלטתי להשתמש בסמכותי שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור – וזאת משום שמקובלת עלי עמדת המבקשת לפיה ראוי לשנות קמעא את הישום הקונקרטי של איזון זה ולהורות על השמטת מעט קטעים נוספים מכתבי הטענות.