רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ ואח' נ' דוד צוקר

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ר' רונן) מיום 1.10.2014 בת"א 7513-12-12, במסגרתה התקבלה בקשת המשיב לתיקון כתב התביעה בדרך של הגדלת סכום התביעה.

עיקרי הרקע העובדתי

1.         המשיב, מר דוד צוקר (להלן: המשיב), הגיש יחד עם אשתו, הילה צוקר, בחודש דצמבר 2012 תביעה כספית לבית המשפט המחוזי כנגד המבקשים. בכתב התביעה נטען כי המשיב הקים את חברת דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ ואת חברת צוקר דוד אחזקות ושיפוצים בע"מ (המבקשות 2-1, להלן: החברות), בהן עבד והשקיע מכספו ומרצו במשך עשרות שנים. עוד נטען כי בעלי המניות בחברה, נכדיו (המבקשים 5-3) ואשתו של בנו המנוח (המבקשת 6) (להלן: המבקשים 6-3), החתימו את התובעים (המשיב ואשתו) במרמה ובזיוף על מסמכים שונים להעברת המניות בחברה על שם בנם המנוח שמעון צוקר, כך שבסופו של יום עברו המניות למבקשים 6-3 והתובעים נותרו חסרי כל. עוד נטען כי המבקש 7 שימש כעורך דין אשר אישר בחתימתו את חתימת המשיב ואשתו על המסמכים להעברת מניות החברה, אשר עליהם חתמו כביכול התובעים, מבלי שראה את התובעים במעמד החתימה ומבלי שווידא כי התובעים הם אכן אלו שחתמו על המסמכים וכי הם יודעים על מה הם חותמים. בכתב התביעה צוין כי מלוא סכום התביעה הינו 12,035,677 ש"ח, אשר מהווים על פי הנטען את שווי המניות שהיו בבעלות התובעים ונגזלו מהם, את המשכורות שלא שולמו למשיב במהלך השנים, את דמי השכירות שהגיעו למשיב כבעל מניות בחברה ואת החזר הלוואות הבעלים שהלווה המשיב לחברות במהלך השנים, כולל הפרשי הצמדה וריבית. עם זאת צוין בכתב התביעה כי לצרכי אגרה מעמידים התובעים את סכום התביעה על סך של 1,000,000 ש"ח בלבד.

2.         בחודש פברואר 2013 הגישו המבקשים (הנתבעים) כתב הגנה, במסגרתו הכחישו את כל טענות התובעים. נטען כי התובעים חתמו מרצונם על מסמכי העברת המניות על שם בנם המנוח שמעון צוקר, מתוך הבנה מלאה של משמעותם והשלכותיהם. נטען כי לאחר מותו של הבן המנוח עברו מניות החברות כדין לידי המבקשים 6-3, וכפועל יוצא אין לתובעים זכויות כלשהן במניות החברות או בנכסיהם, לרבות דמי השכירות המגיעים לחברות בגין הנכסים. עוד נטען כי אין יסוד לטענות הזיוף והמרמה שהועלו בכתב התביעה. בנוסף נטען כי כל עילת תביעה שנוצרה לפני 4.12.2005 התיישנה במועד הגשת כתב התביעה.

3.         בהמשך התקיימו מספר ישיבות קדם משפט, כשהאחרונה שבהן התקיימה בתחילת חודש יולי 2014. בתחילת חודש ספטמבר 2014 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה שכותרתה "בקשה לתיקון סכום כתב התביעה", במסגרתה ביקש לתקן את סכום התביעה ולהעמידו על 7,000,000 ש"ח. נטען כי במועד הגשת כתב התביעה לא היו בידי המשיב האמצעים לשלם את אגרת בית המשפט בגין מלוא סכום התביעה הנטען (כ-12,000,000 ש"ח) ולכן העמיד את סכום התביעה על סך של 1,000,000 ש"ח לצרכי אגרה. נטען כי בחלוף הזמן ולאחר מאמצים רבים הצליח המשיב לגייס סכום כסף המספיק לתשלום אגרת בית משפט ככל שסכום התביעה יועמד על 7,000,000 ש"ח. המשיב הבהיר כי הוא אינו מבקש לשנות דבר בכתב התביעה מלבד סכום התביעה, וכי כל כתבי בית הדין והתצהירים שהוגשו מטעם התובעים ייוותרו כפי שהם. לפיכך נטען כי היעתרות לבקשה לא צפויה להסב למבקשים (הנתבעים) נזק כלשהו.

4.         המבקשים הגישו תשובה לבקשה, במסגרתה התנגדו לבקשת תיקון סכום התביעה. נטען כי מדובר בבקשה שהוגשה בחוסר תום לב, כאשר אין יסוד לטענות המשיב בדבר היעדר אמצעים כספיים בשלב הגשת כתב התביעה, וכי מי שעומד מאחורי התביעה הינו לאמיתו של דבר בנו של המשיב, אלי צוקר. עוד נטען כי המשיב העלה במהלך קדם המשפט את האפשרות שיגיש בקשה לתיקון סכום התביעה, והמבקשים הודיעו כי לא יתנגדו לבקשה כזו ככל שתוגש בשלבים מוקדמים של ההליך אך יתנגדו לה ככל שתוגש בשלבים מאוחרים של ההליך. עוד נטען כי קבלת הבקשה בשלב זה של ההליך – לאחר שהסתיים שלב קדם המשפט – תגרום למבקשים לנזק דיוני כבד, כיוון שלא מדובר בשינוי זניח אלא בשינוי ניכר בסכום התביעה (המגדיל אותו פי שבעה), כך שאם תתקבל הבקשה תעמוד למבקשים (הנתבעים) הזכות להגיש כתב הגנה מתוקן, לקיים בשנית הליכים מקדמיים מלאים ולהגיש מחדש תצהירי עדות ראשית. המבקשים תמכו טענותיהם בפסיקת בית משפט זה באשר לתיקון סכום התביעה בשלבים מאוחרים יחסית של ההליך.   

5.         המשיב הגיש תשובה לתשובת המבקשים, במסגרתה טען כי דחיית הבקשה פירושה מתן "פרס" למבקשים על כך שהצליחו לגזול את כל כספו כך שלא היה לו אפילו כסף לתשלום אגרה בשלב הגשת התביעה. המשיב טען כי בניגוד לטענת המבקשים הגישה המשתקפת מפסיקת בית משפט זה בהתייחס לבקשות לתיקון כתבי טענות היא גישה ליברלית. נטען כי במקרה דנן הבקשה לא הוגשה בשלב מאוחר מדי, מכיוון שטרם החל שלב ההוכחות ומכיוון שממילא כתבי הטענות ותצהירי העדות הראשית שהגישו הצדדים מתייחסים למלוא סכום התביעה שנטען בכתב התביעה המקורי (כ-12,000,000 ש"ח), ולכן התיקון המבוקש לא ידרוש מהמבקשים תיקון כלשהו בכתבי טענותיהם או בתצהיריהם, וממילא לא יגרום להם שום נזק.  

עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי