עיריית ראשון לציון נ' ע.מ. עיני מזון בע"מ

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום תל אביב (כב' סג"נ השופט אילן דפדי) מיום 28.2.17 בת"א 38330-06-12.

2.במסגרת התיק קמא נדונה תביעה לסכום קצוב שהוגשה ע"י המבקשת (להלן גם: "העירייה") נגד המשיבה (להלן גם: "עיני") בעניין חוב ארנונה בגין נכס באזור התעשייה הר הגעש בראשל"צ הידוע כחלקה 32 בגוש 3946 (להלן: "הנכס").

עיני הגישה התנגדות לתביעה וכן תביעה שכנגד בגין חיובי ארנונה מופרזים ומנופחים בנוגע לשנים 2006-2009 ביחס לנכס.

התביעות הוגשו בשנת 2012.

3.בית משפט קמא (כב' הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ) בהחלטתו מיום 30/3/14 קבע כי יש למחוק את הגנתה של עיני בשל היעדר סמכות עניינית והורה על המשך הליכי ההוצל"פ נגדה.

נקבע כי אין בסמכות בימ"ש שלום לדון בהגנתה של עיני, אשר בירורה מסור להליך המנהלי.

כב' הרשם קבע כי נוכח הוראת סעיף 3 (א) (2) הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הערר") הסמכות לדון במחלוקת בשאלת שטח וסיווג הינה בהגשת השגה למנהל הארנונה ומאחר והמקרה אינו בא בגדרי אותם מקרים חריגים המצדיקים פנייה לביהמ"ש תחת פניה לגוף המנהלי, שכן מדובר בשאלה עובדתית התחומה לנסיבותיו הספציפיות של המקרה.

כמו כן כב' הרשם הורה על דחיית התביעה שכנגד מאותו נימוק שבגינו הורה על מחיקת הגנתה של עיני בתביעה הראשית.

נקבע כי אין בסמכות בית משפט שלום לדון בתביעת ההשבה שהוגשה במסגרת התביעה שכנגד, שכן מדובר בניסיון לעקוף את הוראות חוק הערר לפיו הבירור צריך להיות לפי הליכים שנקבעו בחוק במסגרת הליך מנהלי ולא על ידי הגשת תביעה כספית לבית משפט השלום.

על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט המחוזי בתל אביב במסגרת ע"א  2554-06-14 (להלן: "הערעור").

4.בדיון שהתקיים בפני כב' השופטת רות לבהר-שרון בערעור הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה אשר נוסחה בפרוטוקול מיום 26/2/15 כדלקמן:

"ב"כ הצדדים: הגענו להסכמה לפיה הערעור יתקבל בחלקו באופן שהתביעה שכנגד תמשיך ותתברר בסדר דין רגיל, בנוסחה כפי שהוגשה בבית משפט קמא כאשר מוסכם שהמשיבה לא תעלה טענת התיישנות. זאת ללא קשר לתביעה המקורית שהגישה העיריה ולגביה התקבל פסק דין שכבר שולם".