רע"א 66971-11-16 אלמוג ואח' נ' כותן ואח'

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 30.10.16 (כב' השופטת ע' יוסף-קוזין) אשר נעתר לבקשת המשיב 1 למתן צו מניעה זמני, והורה למבקשים לסגור לאלתר את גן הילדים שבביתם.

בד בבד עם הגשת הבר"ע, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו המניעה הזמני.

2.בקצרה יפורט כי המשיב 1 (הוא התובע בבימ"ש קמא) הגיש תביעה כנגד המבקשים (הם הנתבעים) למתן צו מניעה קבוע האוסר על המבקשים להפעיל את גן הילדים שהם מנהלים בביתם, וזאת מן הטעם כי המבקשים מפעילים את גן הילדים ללא היתר מאת הרשות המקומית להפעלת הגן. המשיב 1 הגיש בקשה לצו מניעה זמני ובקשתו נדחתה. המשיב 1 הגיש בקשה נוספת למתן צו מניעה זמני כנגד המבקשים, וכאמור, ביום 30.10.16 נעתר בימ"ש קמא לבקשתו. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.לטענת המבקשים שגה בימ"ש קמא עת נעתר לבקשה. לטענתם, בתמצית, הוגשה לבימ"ש בקשה לצו מניעה זמני שנדחתה ולא היה מקום להידרש מחדש לבקשה לסעד זמני; בימ"ש קמא לא קבע את מועד פקיעת הסעד הזמני; גן הילדים נסגר ללא דיון בתובענה עצמה ובניגוד לעמדת הרשות המקומית שאיננה מעוניינת בסגירת הגן; הבקשה לסעד זמני הוגשה ללא תצהיר; דינה של התביעה להידחות על הסף.

4. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד לבקשה לגופה (הוגשו תגובות המשיבים לבקשה לעיכוב ביצוע).

מתגובת המשיב 1 לבקשה לעיכוב ביצוע עולה, כי המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 30.10.16 – ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שבפניי – במסגרת רע"א

122-11-16. המבקשים לא ציינו זאת בבקשה שבפני, ולא יידעו את ביהמ"ש בהליכים אלו שננקטו על ידם. כן לא ציינו בבקשתם כי במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה על ידם בעבר, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע, בקשה שנדחתה בהחלטה מפורטת ע"י כב' השופטת ברודי.

המבקשים פעלו בחוסר תום לב מובהק ובאי ניקיון כפיים, בשעה שהגישו בקשת רשות ערעור לביהמ"ש ולא גילו, בהליך הנוכחי, כי הוגשה בעבר בקשת רשות ערעור אחרת ונוספת בגין אותה החלטה ממש (להבדיל מההליך המנהלי, אותו פרטו בבקשתם). בקשה למתן רשות ערעור שאותה ביקשו למחוק בסופו של יום, וכן לא גילו כי נדחתה בקשתם לעיכוב ביצוע צו המניעה הזמני שהוגשה במסגרת בקשת רשות קודמת שהגישו כאמור.

ייאמר מיד כי אין צד רשאי לפנות לערכאת הערעור פעמיים בגין אותה החלטה. המבקשים ביקשו בהליך הקודם (רע"א 122-11-16) למחוק את הבר"ע, וביהמ"ש נעתר לבקשתם והורה על מחיקתה. מרגע שנמחקה הבקשה הקודמת, הפכה החלטת בית משפט קמא להחלטה חלוטה שלא ניתן להשיג עליה עוד, אף לא אם נטענות טענות חדשות, שלא הועלו בהליך הקודם.

כאמור, ביהמ"ש מחק את בקשת הרשות הערעור הקודמת, אך אין נפקות בעניין זה להבחנה בין מחיקת בקשת רשות הערעור הקודמת לבין דחייתה. ההבחנה זו נכונה ביחס לתביעות בלבד (ר' נוסח תקנה 100 לתקנות סדר דין אזרחי, לבין ניסוח תקנה 101 לתקנות).

על כן, משבקשת רשות הערעור הראשונה נמחקה, ההחלטה נושא הבקשה הפכה לחלוטה ולא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור נוספת על ההחלטה. מסקנה זו אף מתחזקת נוכח אינטרס ההסתמכות של המשיב 1 לפיו החלטת ביהמ"ש קמא הפכה לחלוטה, ועל הצדדים לפעול בהתאם לצו המניעה הזמני שניתן.