חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

רע"א 6576/15 מלכה אהרון ואח' נ' משרד האוצר - הרשות לזכויות ניצולי שואה

: | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
6576-15,6581-15,6579-15
29.10.2015
בפני השופט:
נ' הנדל

- נגד -
המבקשים ברע"א 6576/15:
1. מלכה אהרון
2. דבורה פסקל
3. המבקשים ברע"א 6579/15: 1. שרה ארון 2. דן ברנפלד 3. האורל פיירשטיין
4. המבקשת ברע"א 6581/15: טוני ברש

עו"ד דורון עצמון; עו"ד דוד ידיד
המשיב ברע"א 6576/15, ברע"א 6579/15 וברע"א 6581/15:
משרד האוצר - הרשות לזכויות ניצולי שואה
החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי  חיפה מיום 23.7.2015 ברע"א 12805-06-15

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 12.7.2015 ברע"א 58534-05-15

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 3.9.2015 בע"ו 6968-10-13

                                          

 

 

  1. מונחות לפני שלוש בקשות רשות ערעור על שלוש החלטות שניתנו בבתי המשפט המחוזיים בחיפה, באר שבע ותל אביב, ובהן הורו בתי המשפט על עיכוב ההליכים המתנהלים במסגרת בירור תביעותיהם של המבקשים, ניצולי שואה עולי רומניה, לקבלת תגמולים לפי חוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007 (להלן: חוק ההטבות). זאת, עד להכרעה משפטית כללית של בית משפט זה בשאלה – אשר התעוררה במסגרת רע"א 1849/15 (להלן: ענייןיגר) ורע"א 1956/15 (להלן: עניין גרימברג) – האם אתרי עבודת הפרך ברומניה באים בגדרי סעיף 3(א)(1)(ב) לחוק ההטבות ומהווים "מחנה... שהוכר לפי ההסכם עם גרמניה", למרות שלא התקיימו בהם תנאי מאסר מלאים (להלן: המחלוקת המשפטית). לנוכח העניין המשותף לשלוש הבקשות, הורתה רשמת בית משפט זה על איחוד הדיון בהן.

 

           בקשת רשות הערעור הראשונה (רע"א 6576/15) מופנית כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (רע"א 12805-06-15, השופט י' גריל) לדחות את בקשת רשות הערעור מטעם המבקשות – ילידות 1933 ו-1936, שהועבדו בעבודות פרך – על החלטת ועדת הערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, שליד בית משפט השלום בחיפה (ו"ע 33400-11-14 ו-ו"ע 14585-11-14) (להלן: ועדת העררים) בעניינן. על פי ההחלטה, הכרעה סופית בעררי המבקשות תינתן רק "לאחר שהסוגיה העקרונית בדבר הזכאות תוכרע בערכאת הערעור". עם זאת, ועדת העררים הבהירה כי הבירורים העובדתיים הנחוצים הושלמו במלואם, "כך שברגע שתיפול הכרעה בסוגיה העקרונית לא יצטרכו העוררים להמתין למועד דיון נוסף". בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את הבקשה לביטול עיכוב ההליכים, וקבע כי לנוכח החלטת בית משפט זה בעניין יגר, מיום 28.4.2015 – במסגרתה הורה בית המשפט לערכאה הדיונית להשלים את הדיון במחלוקת המשפטית האמורה, ועמד על השלכות הרוחב שלה – הרי שעיכוב ההליכים בלתי נמנע. זאת, על מנת למנוע החלטות סותרות ופגיעה במתדיינים אחרים.

 

           בקשת רשות הערעור השנייה (רע"א 6579/15) נסבה על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (רע"א 58534-05-15, כב' הנשיא י' אלון), אשר קיבל בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה, ביטל את החלטת ועדת העררים שליד בית משפט השלום בבאר שבע (ו"ע 9904-12-14; ו"ע 2588-07-14 ו-ו"ע 2586-07-14), והורה על עיכוב בירורם של עררי המבקשים עד להכרעה במחלוקת המשפטית. על פי השקפתו, שיקולי החיסכון ב"זמן שיפוטי יקר ומשאבים כספיים ורגשיים של הצדדים בניהול הליכי ערעור, אשר עשויים להתייתר", גוברים על טענות המבקשים בדבר מצבם האישי. בית המשפט המחוזי הוסיף כי החלטת ועדת העררים כלל לא נומקה, ויש בה התעלמות מוחלטת מן השיקולים המצדדים בעיכוב זמני של ההליכים.

 

           בקשת רשות הערעור השלישית (רע"א 6581/15) מכוונת כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"ו 6968-10-13, השופטת א' כהן), לדחות את הדיון בערעור המבקשת "למועד אחר". ברקע, תביעתה הראשונית של המבקשת להכרה לפי חוק ההטבות אשר נדחתה. ועדת הערר בתל אביב אימצה את גרסתה העובדתית אך סברה שבית החולים בו עבדה אינו בא בגדרי "המחנה המוכר". המבקשת ערערה על החלטה זו בחודש ספטמבר 2013, ומאז ערעורה תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי, מבלי שהדיון בו קודם. בהחלטתו נשוא ענייננו, הבהיר בית המשפט המחוזי "כי ההליכים אינם מעוכבים 'סתם' כך, אלא בימ"ש זה המתין להכרעת ביהמ"ש העליון בסוגיית יגר". משכך, הורה בית המשפט המחוזי לצדדים להגיש הודעת עדכון עד ליום 1.3.2016, ונמנע מקביעת מועד חלופי לדיון בערעור.

 

  1. במסגרת שלוש בקשות רשות הערעור, מתבקש בית משפט זה לשים קץ לעיכוב ההליכים – לרבות בעניינם של תובעים שעניינם לא הובא בפני. לטענת המבקשים, העיכוב המתמשך של ההליכים מהווה עינוי דין בלתי סביר ובלתי מוצדק. נוכח גילם ומצבם הרפואי, יש להעדיף בירור מהיר של תביעותיהם על פני שיקולי היעילות והחיסכון.

 

           זאת ועוד, הגם שטרם נקבעה הלכה במחלוקת המשפטית, הרי שבתי המשפט המחוזיים שנדרשו לסוגיית "המחנה המוכר" אימצו דווקא את עמדתם המרחיבה של המבקשים. כך עולה, לטענתם, מהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בע"ו 5934-02-14 הרשות לזכויות ניצולי השואה נ' גרימברג (4.1.2015) (נשוא עניין גרימברג); מדברי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"ו 10349-07-13 יגר נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה (9.2.2014) (נשוא עניין יגר), ומפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בע"ו 46950-03-12 פלוני נ' הרשות המוסמכת חוק נכי רדיפות הנאצים (18.12.2014).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>