רע"א 64547-05-16 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' חשדי

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה מיום 02.05.16 (כב' הרשמת הבכירה מ' יפעתי) אשר ביטל את סכום הערובה שבו חוייב המבקש.

2.בקצרה יפורט כי המבקשת הגישה תביעה כספית כנגד המשיב ע"ס של כ-60,000 ₪. מאחר ולא הוגש כתב הגנה, ניתן פסק דין בהעדר הגנה לטובת המבקשת. כחלוף שנה מיום שניתן פסק הדין, הגיש המשיב בקשה לביטול פסק דין אך בקשתו נדחתה. הוגשה בר"ע אשר נדחתה גם היא, תוך שנקבע כי פתוחה בפני המשיב הדרך להגיש בקשה להארכת מועד לביטול פסק הדין שניתן נגדו.

המשיב הגיש לבימ"ש קמא בקשה להארכת מועד ולביטול פסק דין. ביום 14.01.16 ניתנה החלטת בימ"ש קמא לפיה הוא נעתר לבקשה לביטול פסק הדין וזאת בכפוף להפקדת סך של 12,000 ש"ח בקופת בימ"ש ותשלום הוצאות למבקשת בסך של 3,500 ש"ח. המשיב עתר לבימ"ש קמא בבקשה לביטול הערובה והפחתת סכום ההוצאות. בימ"ש קמא ביטל, כאמור, את חיוב המשיב בהפקדת ערובה בסך של 12,000 ₪ אך הותיר את החיוב בהוצאות לטובת המבקשת.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.לטענת המבקשת, שגה בימ"ש קמא עת הורה על ביטול הערובה בסך של 12,000 ₪; אין כל הליך פרוצדוראלי המתיר שינוי החלטה, וכך גם הבקשה הוגשה ללא תצהיר תומך וללא ראיות התומכות בבקשה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, אני סבורה כי דינה להידחות אף ללא קבלת עמדת הצד שכנגד.

כידוע, ובהתאם לסעיף 1(7) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט -2009, לא תינתן רשות ערעור על החלטה שעניינה קבלת בקשה לביטול פסק דין.

אין חולק כי לא תינתן (לתובע) רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא בה נעתר לבקשה לבטול פסק הדין, בכפוף לתנאים שפורטו בהחלטה. כך גם החלטה בבקשה לעיון מחדש ביחס להחלטה המתירה ביטול פסק דין, אף היא נכללת בגדר סעיף 1(7) לצו בתי המשפט, ולא תינתן לגביה רשות ערעור. ודוק, אין הבדל בין אם נקבע בהחלטה סכום להפקדת ערובה, ובין אם הסכום בוטל לאחר עיון מחדש, ולא תינתן רשות ערעור לגבי החלטות מסוג אלו. אם בימ"ש קמא לא היה קובע מלכתחילה את סכום הערובה כתנאי לביטול פסק הדין, והמבקשת היתה חפצה להגיש בר"ע, הרי שממילא לא היתה ניתנת רשות הערעור, וזאת בהתאם לסעיף 1(7) לצו בתי המשפט, וכך גם לא תינתן רשות ערעור לגבי החלטה המתייחסת לתנאים ששונו או בוטלו, ואשר נקבעו בבקשה לעיון מחדש בהחלטה שעניינה ביטול פסק דין.

יתרה מזאת, גם לגופו של עניין לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת בימ"ש קמא, ההחלטה מנומקת ומצוייה במתחם הסבירות, ואינני רואה מקום להתערב בה.

5.כאמור הבקשה נדחית.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.