הלוי נ' גבעתי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום באשקלון, (כב' השופט עידו כפכפי) מיום 13.6.17 בת"א 10107-05-16 ולפיה התיר הגשת חוות דעת מטעמו של המשיב וזאת לאחר שקודם לכן הוגשה חוות דעת של מומחה מוסכם שמונה בידי בית המשפט, (להלן: "המומחה המוסכם"), ועל ההיתר לחקירת המומחה המוסכם ומומחה המשיב ולאחר שהסתיימה שמיעת הראיות.

לאחר שהתקבלה תשובת המשיב, מצאתי שיש לקבל את הבקשה בעיקרה לדון בה כערעור ולקבלו בעיקרו וזאת כפי שיפורט להלן.

המבקש הגיש כנגד המשיב תביעה בקשר לנזילות מים ונזקיהם. המבקש הינו בעל דירה בבנין באשקלון המצויה בקומה שמתחת לדירת המשיב. התביעה כפי שעולה מעיון בכותרתה עניינה צו עשה לתיקון נזקי מים מדירת המשיב לדירת המבקש וסעד כספי בסך 20,000 ₪. ביום 25.7.16 מונה המהנדס דבורצקי כמומחה מטעם בית המשפט בתיק קמא ולאחר שהמשיב לא שיתף פעולה ואף לא פעל להגשת חוות דעת מטעמו. המומחה המוסכם הגיש את חוות דעתו לקראת הדיון שהיה בביהמ"ש קמא ביום 30.1.17. ביום 30.3.17 ולאור בקשת המבקש נקבע כי המומחה שמונה מלכתחילה כמומחה מטעם בית המשפט ללא הסכמת הצדדים, ישמש כמומחה מוסכם. בנוסף, בהחלטה אחרת שניתנה באותו יום, נקבע כי למרות שמדובר במומחה מוסכם, אין מניעה כי המשיב יציג בדיקות מטעמו לכך שלאחר קבלת חוות דעת המומחה המוסכם, המשיב ביצע תיקון ליקויים בנכס ולפיכך נקבע כי המשיב יוכל להעביר למומחה המוסכם נתונים ומידע המתייחסים לאירועים שלאחר הגשת חוות דעת המומחה על מנת שהמומחה יערוך חוות דעת משלימה לאחר תיקון הליקויים. עוד יצוין כי נקבע בהחלטה הנוספת מיום 30.3.17 כי המועד האחרון להגשת בקשה לזימון המומחה המוסכם לחקירה למועד שנקבע לשמיעת ראיות יהיה עד ליום 6.4.17.

המשיב לא ביקש לזמן את המומחה המוסכם כפי שהורה בית המשפט קמא, עד ליום 6.4.17. המשיב הגיש תצהירי עדות ראשית להם צירף חוות דעת מומחה מטעמו שנערכה מיום 21.3.16, כלומר הרבה לפני מינוי המומחה המוסכם ולאחר שהצהיר כי אין ברשותו חוות דעת מטעמו. הנושא עלה בדיון שהתקיים ביום 13.6.17 ובהחלטה הראשונה בתחילת הדיון, קבע ביהמ"ש קמא כי חוות דעת זו שצורפה לתצהירי המשיב, (תצהירים שהוגשו באיחור אולם בית המשפט קמא אישר הגשתם באיחור), מנוגדת לקביעת בית המשפט קמא ולפיה ניתן להגיש חוות דעת לגבי בדיקות שנעשו לאחר הגשת חוות דעת המומחה ולא בדיקות עבר. למרות זאת נקבע כי הנושא ידון בתום הדיון ולאור כך שהמומחה מטעם המשיב לא התייצב לדיון. בתום הדיון, נקבע כי יש מקום לבירור עובדתי של מקור הנזילות, ולצורך כך זומן המומחה המוסכם לישיבת הוכחות נוספת, וכן הורה בית המשפט קמא על המצאת אותה חוות דעת מטעם המשיב למומחה המוסכם על מנת שיביאה בחשבון וכן אפשר הגשת חוות הדעת של המומחה מטעם המשיב וכן את זימונו לדיון הנדחה.

תמצית טענות המבקש 

טוען המבקש כי מדובר בהחלטה המנוגדת באופן חזיתי להחלטות ביהמ"ש קמא שקדמו להחלטה נשוא הבקשה. נטען כי מדובר בהחלטה המנוגדת באופן חזיתי להוראות תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 המתייחסת לכך שכאשר ישנו מומחה מוסכם שמונה מטעם בית המשפט, אין מקום לחוות דעת של הצדדים, בפרט, כאשר זו הוגשה בחוסר תום לב, ולאחר שהוכחשה בדיונים שקדמו להחלטה נשוא הבקשה. נטען כי לא היה מקום לקבוע ישיבה נוספת לשמיעת המומחה המוסכם ולאחר שלא ניתנה הודעה בהתאם לתקנות עד הבקשה לזימונו וזאת עד 30 יום לפני הדיון. נטען כי הותרת החלטת ביהמ"ש קמא בעינה, תביא לשיבוש ולפיו למעשה יכול ויהיה מקום להתחיל התיק מהתחלה, ולאור השיבוש שבהיתר להבאת עדות מטעם המשיב לאחר עדותו של המומחה. בפרט נטען כי מהלך הדברים יביא לדחיית האפשרות לתקן סוף סוף את התקלה שגרמה לעוגמת נפש רבה לדיירת מטעם המבקש.

תמצית טענות המשיב

טוען המשיב כי יש לדחות הבקשה, שכן החלטת ביהמ"ש קמא נועדה לחקר האמת ויש מקום למצות את הבירור כפי שקבע ביהמ"ש קמא, בשאלה מה בדיוק מקור הרטיבות בדירת המבקש. טוען המשיב כי ביהמ"ש קמא היה ער לסטייה מהחלטתו הקודמת ובכול זאת התיר הגשת חוות הדעת מטעם המשיב. נטען כי ביהמ"ש קמא השתכנע בצדקת טענות המשיב ולכך שיש מקום לאפשר לו להביא את חוות דעת המומחה מטעמו. לפיכך נטען כי החלטת ביהמ"ש קמא ראויה ואין מקום לשנותה וכי למשיב יש זכות להליך הוגן. לפיכך התבקש ביהמ"ש לדחות הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאותיו.

דיון

כפי שכבר הקדמתי דין הבקשה להתקבל בעיקרה.