וערי נ' אלכורס ואח'

1. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום (כב' השופטת ד. פינשטיין) מיום 19.10.17 בה הורה על ביטול צו מניעה שניתן ביום 18.11.14.

המבקש הגיש כנגד המשיבים תביעה בה עתר לפינוים מנכס המצוי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, ולצווי מניעה קבועים האוסרים על כל פעולה שיש בה כדי לשנות ממצבו הפיסי של הנכס, משנוי יעודו, מאכלוסו ומשנוי הזכויות בו כמו גם לתשלום דמי שכירות עבור התקופה שבין 2000-2015. על פי כתב התביעה הושכר הנכס ביום 31.8.91 למשיב 1. בכתב ההגנה טענו המשיבים בין היתר כי הינם דיירים מוגנים בנכס. טענה זו הוכחשה בכתב התשובה. המשיבים 2-1 הינם בני זוג והמשיבים 6-3 ילדיהם.

הרקע לבקשה לצו מניעה הינן עבודות הריסה, חפירה ובניה שעל פי הנטען ביצעו המשיבים בנכס.

2. ביום 16.11.14 ניתן צו ארעי לבקשת המבקש ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 18.11.14. באותו מועד משלא התייצבו המשיבים לדיון, ניתן צו מניעה זמני (כב' השופטת א. שניידר) האוסר עליהם לבצע עבודות בנכס שיש בהן כדי לשנות ממצבו הפיסי, מיעודו, איסור אכלוסו ואיסור דיספוזיציה.

3. בבקשה שהגישו המשיבים לביטול צו המניעה כבר למחרת נקבע ביום 21.12.14 כי צו המניעה יישאר על כנו עד למתן החלטה אחרת וזאת לאחר שהמשיבים הגישו בקשה למתן אורכה להגשת תגובה לתגובה עקב חילופי ייצוג אך לא הגישו את התגובה כפי שהתאפשר להם. בהמשך הגישו המשיבים בקשה להורות על ביטול צו המניעה על מנת שיוכלו לבצע עבודות בנכס שהוכרז על ידי מחלקת מבנים מסוכנים כמבנה מסוכן ועל מנת להסיר את הסכנה, ובהמשך לאחר שהוסרה הסכנה עתרו להורות כי יתאפשר להם לשוב לנכס. בקשה אחרונה זו נקבע כי תדון לאחר שהמומחה שמונה על ידי בית המשפט ימציא את חוות דעתו.

ביום 15.1.17 הוגשה חוות הדעת על ידי מומחה בית המשפט. בעקבות חוות הדעת הגישו המשיבים בקשה למתן החלטה המורה על ביטול צו המניעה. ביום 28.3.17 ניתנה החלטת בית המשפט ולפיה לנוכח חוות דעת המומחה וסיכויי התביעה מחד ומאזן הנזקים מאידך, מבוטל צו המניעה. בעקבות ההחלטה האמורה הגיש המבקש "בקשה בהולה ביותר מטעם התובע" אשר בעקבותיה התיר בית המשפט לתובע להגיב בשנית לבקשה לביטול צו המניעה והנתבעים הגיבו לתגובה.

4. ביום 19.10.17 ניתנה ההחלטה מושא הערר ולפיה:

"5. בכל הנוגע לביטול או השארת צו המניעה הזמני על כנו, הרי שאני קובעת כי דינו של צו המניעה להתבטל, וזאת בחלוף שנתיים מאז שצו המניעה ניתן. צו המניעה ניתן במעמד צד אחד על ידי כב' השופטת שניידר, ולאחר מכן בהסכמת הצדדים הוארך. בדיון הקודם שהתקיים בפניי, הודיע התובע כי יש לנתבעים מעמד של דיירים מוגנים, אך צו המניעה הוארך בשל המחלוקות הקשות על סוג השינויים שנעשים בנכס, היקפם, והאם הם פוגעים במושכר ודורשים היתרי בנייה. במועד דיון זה חרף התנגדות התובע, מיניתי מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת כל טענות הצדדים. לאחר המינוי שב והתנגד התובע למינוי והתנגדותו נדחתה, ואז התמהמה המומחה בהגשת חוות הדעת (מה גם שעולה ממנה שנדרשו תיאומים רבים בין הצדדים). התובע בקשה למתן צו המניעה טען בין היתר, כי השינויים במושכר הם בניגוד להיתר, מסכנים את ה מבנה, ועוד. מומחה בית המשפט בחוות דעתו ערער את טענות התובע, ויש לציין כי כיום אין בסיס לכאורי כבר למתן צו המניעה. יתר על כן, במהלך השנתיים שחלפו מאז ניתן צו המניעה, על אף שלתובע היו טענות רבות הנוגעות לכך שהנתבעים עשו מעשים פליליים בנכס, הרי שהתובע רק לאחרונה ביקש לזמן את העיריה למקום לצורך בדיקת חריגות בניה, והאם מדובר במבנה מסוכן, כל אלה בשל מעשי הנתבעים. גם התנהלות זו יש בה כדי לשמוט את הבסיס הלכאורי מתחת לקרקע של צו המניעה, שכן נראה שהתובע אינו ממהר לברר את ההליך, או להעמיד את העיריה על הפרות החוק הנטענות במקום.

6.על כן אני קובעת, כי צו המניעה יבוטל החל מיום 27.10.17, והנתבעים יוכלו לחזור ולהתגורר במקום כנגד הפקדה של 30,000 ₪ בקופת בית המשפט. בפוסקי סכום זה, אני מתייחסת גם להודעת ב"כ הנתבעים היום, שלא שולם שכר דירה (בשל מחלוקת בין הצדדים, והנתבעים טוענים כי לא נפדה אף שניסו לשלם), מאז שנת 2004 לכל הפחות. מובהר שככל והנתבעים מעוניינים בקבלת כספם חזרה מהדואר, הם יכולים לבקש צו מתאים מבית המשפט".