רע"א 59728-03-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מזרחי

1.במרץ 2012 תבע המשיב את חברת הביטוח המבקשת בבימ"ש השלום באשדוד לפיצוי, בעילת פלת"ד, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים מיום 11.4.08.

בד בבד ביקש את ביהמ"ש קמא למנות מומחים רפואיים בתחומי א.א.ג, אורטופדיה ונוירולוגיה.

בהחלטה מיום 21.5.12 החליט ביהמ"ש קמא (כב' השופט א. ברגנר) כי "אחר עיון בבקשה למינוי מומחה ובתגובה לה מחליט למנות מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה... ובתחום א.א.ג".

לאמור, לא נעתרה הבקשה למינוי מומחה גם בתחום הנוירולוגיה – וזאת מבלי נימוקים מעבר ל"עיון בבקשה ובתגובה לה". עם זאת, בכתב המינוי לשני המומחים בתחומים הנ"ל הם נתבקשו על ידי ביהמ"ש קמא "לחוות דעתם בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי".

המבקש לא ביקש רשות לערער על החלטה זו.

ביום 6.12.12 ניתנה חווה"ד של המומחה לאורטופדיה, פרופ' ה. תום ובה נקבעה נכות זמנית של אי כושר מלא למשך 6 שבועות מיום התאונה ו- 30% נכות למשך עוד שלושה חודשים.

עוד הוסיף המומחה האורטופדי כי "אינני רואה צורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה".

ביום 26.8.13 ניתנה חווה"ד של מומחה א.א.ג – דר' מ. ביזר ובה העריך את נכות המערער, לצמיתות, בשיעור של 10%.

גם דר' ביזר חיווה דעתו כי "אינני גורס כי יש צורך במינוי (מומחה) נוירולוגי".

2.ביום 6.2.14 (!) פנה ב"כ המבקש בבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה. המשיבה התנגדה לבקשה נוכח הממצאים התקינים של הבדיקות הנוירולוגיות, תקינות ממצאי בדיקות ה- T.C וה- G.N.E ולאור המלצתם החד משמעית של שני המומחים הרפואיים הנ"ל כי אין צורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.

ביום 5.3.14 החליט ביהמ"ש קמא, כב' השופט א. ברגנר, כדלהלן:

"לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה ובתשובה לתגובה, וכן לאחר עיון בחומר הרפואי בתיק, ומעיון בחוות הדעת של המומחים שמונו מטעם בית המשפט דר' ביזר ופרופ' תום, לפיהן אין מקום למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, החלטתי כי בכדי לא לחסום בפני התובע הדרך להוכחת תביעתו, אני מורה על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, אם כי במימון התובע...".

על החלטה זו מבקשת בפני המשיבה רשות לערער.

3.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב – על צרופותיהן, ולאחר עיון מפורט בכתבי ביה"ד קמא, החלטתי לדון בבקשה כבערעור – כאילו ניתנה הרשות לכך.