רע"א 59494-09-16 נסים נ' רחמים ואח'

  1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת כוכבה לוי) מיום 4/9/16 בתיק ת.א. 23361-03-13 לפיה נדחתה בקשת המבקשת לתקן "טעות חישוב בפסק הדין" אשר ניתן ביום 5/11/15. 2.עניינינו בתביעה אשר הוגשה בשנת 2013 בסדר דין מקוצר על סך 368,553 ₪ על ידי המשיבה נגד המבקשת.ביום 5/11/15 בדיון אשר התקיים במעמד הצדדים ניתן פסק דין על בסיס הסכמת הצדדים כדלקמן:"1. ניתן בזאת פסק דין המחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 234,158 ₪ אשר יישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד לתשלום בפועל. 2. בשים לב לעובדה שבגזברות בית המשפט מופקד פיקדון של 40,000 ₪ מורה למזכירות להעביר סכום פיקדון זה בצירוף פירותיו לב"כ התובעת עו"ד מנחם רובינשטיין מספר רישיון 11772.    3. נוכח הסכמת הצדדים מורה כי הפיקדון על סך 5,000 ₪ שהפקידה התובעת יושב לה ע"י הגזברות באמצעות ב"כ ובלוויית פירותיו.  4. על מנת לאפשר לנתבעת להימנע מהוצאות נוספות מומלץ לצדדים להגיע להסכמה לפרישה בתוך 30 ימים מהיום. למקרה ולא יגיעו להסכמה תהא רשאית התובעת לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לגביית החוב. למקרה ולא יגיעו להסכמה לפרשית כאמור יישא חוב פסק הדין בנוסף על סכום פסק הדין הרבית והצמדה גם חיוב בהוצאות שכר טרחה בסך של 20,000 ₪. סכום שכר הטרחה יישא גם הוא ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד לתשלום בפועל. 5. מאחר והליך ההוכחות לא החל למעשה מורה על החזר אגרה בכפוף לתקנות בית משפט אגרות". 3.ביום 3/7/16 הגישה המבקשת באמצעות בא כוחה בקשה לתקן "טעות חישוב בפסק הדין" מיום 5/11/15, כך שיקבע שעליה לשלם 71,814 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק במקום 234,158 ₪.כמו כן במסגרת אותה בקשה לתיקון טעות בפסק דין, התבקש בית משפט לקבוע כי שכר הטרחה בגין הסכום של פסק הדין יהיה בסך 7,000 ₪ במקום 20,000 ₪.במסגרת הבקשה התבקש בית משפט להאריך את המועד להגשת הבקשה.לאחר קבלת תגובת המשיבה לבקשה, במסגרתה התנגדה לשנות את פסק הדין אשר ניתן בהסכמה, ונטען כי אין מדובר בתיקון חישוב טעות בפסק דין אלא בשינוי של פסק דין שלא ניתן לבצעו במסגרת זו ומשטען כי אין כל טעם לשיהוי בהגשת הבקשה, ולאחר שהמבקשת הגישה תשובתה לתגובה, נדחתה הבקשה.  4.כב' השופטת לוי בהחלטתה קבעה, כי סמכות בית משפט לבצע תיקון בפסק דין היא מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 וניתן במסגרתה גם לבקש תיקון טעות שהיא מסוג "טעות חישוב" אך יש להגיש בקשה לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט בתוך 21 יום ממועד מתן פסק הדין, מה שלא נעשה כאן.    זאת ועוד, עסקינן בפסק דין שניתן במעמד הצדדים ועל פי הסכמתם, כאשר המבקשת נתנה הסכמתה לסכום שהוצג לבית משפט (על פי חישוב שנעשה על ידי ב"כ המשיבה).לפיכך, אין מדובר בטעות חישוב שביצע בית משפט אשר ניתן לתקנה לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט אלא בפסק דין שניתן בהסכמה וניתן לבטלו רק במסגרת הגשת תובענה עצמאית ולא במסגרת בקשה לתיקון טעות חישוב כפי שנעשה. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני. 5.ב"כ המבקשת טוען, כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו. מסביר מדוע שגתה הלקוחה שלו – המשיבה כאשר הסכימה לסכום שנקבע בפסק הדין על בסיס תחשיב שערך ב"כ המשיבה.מסביר מדוע מדובר בטעויות אריתמטיות וכן מציין כי החישוב נוגד את חוק פסיקת ריבית כך שהריבית על פי חישוב של ב"כ המשיבה היא למעשה ריבית נשך, בעוד שאם בית משפט היה עורך תחשיב מטעמו היה שיעור הריבית נמוך בצורה משמעותית.עוד נטען, כי גם קיימת טעות אריתמטית בנוגע להצמדה שכן היה צריך להצמיד רק את קרן החוב ולא את סכום ההצמדה כפי שנעשה בפועל.נטען, כי בית משפט לא דן בבקשה להארכת מועד לגופה אלא רק קבע שהבקשה הוגשה באיחור וכי יש להתערב בנסיבות העניין בהחלטת בית משפט קמא. 6.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת הרשות לערער להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:א)סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 קובע:"א)מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.      (ב)בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן. (ג)תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת. (ד)החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת". כלומר – תיקון טעות מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט יכול להיעשות בהעדר הסכמה של כל בעלי הדין, רק אם הבקשה מוגשת בתוך 21 יום ממועד פסק הדין. איחור מצריך הגשת בקשה להארכת מועד.עיינתי היטב בבקשת ב"כ המבקשת שהוגשה לבית משפט קמא ולא מצאתי נימוק להארכת המועד, מלבד הטענה במבוא לבקשה כי ה"טעם המיוחד" המצדיק הארכת מועד בבקשות לתיקון טעות חישוב הוא מתון ביותר לאור ד"נ 29/83 סחר חברה לביטוח בע"מ נ' מריו כהנקא פ"ד לט (4) 433, כאשר די להראות שלא יגרם עוות דין למשיב עקב התיקון וכי למבקשת הסבר סביר לבקשה להארכת מועד.בתצהיר התומך בבקשה פירטה המבקשת , מדוע שגתה כאשר הגיעה להסכמה ביום 5/11/15.גם אם דרוש טעם "מתון ביותר" לצורך הארכת מועד, עדיין יש צורך בטעם שכזה, ולא מצאתי כי הובא טעם כלשהו המצדיק הגשת הבקשה באיחור כה רב, וכי לא הוכח שלא יגרם עיוות דין למשיב עקב התיקון. כב' השופטת לוי בהחלטתה ציינה, ובצדק, כי הבקשה הוגשה בחלוף למעלה מ- 8 חודשים ממועד מתן פסק הדין.עובדה זו היא נכונה. צירוף נתון זה בתוספת לכך שבבקשה ובתצהיר שהוגשו לבית משפט קמא לא נמצא נימוק המסביר, מדוע התמהמהה המבקשת בבקשתה מלבד העובדה, שננקטו נגדה סמוך לפני הגשת הבקשה, הליכי כינוס נכסים, ולכן הגישה בקשתה בדחיפות, מצדיקים אי הארכת מועד.     ב)במקרה דנן, גם אם אראה בנושא השיהוי בהגשת הבקשה כנושא משני, אזי אין עסקינן ב"תיקון טעות חישוב" רגילה שמבוקש לתקן בפסק דין.למעשה, מדובר בשינוי מהותי של פסק הדין המבוסס על הסכמת הצדדים שהושגה בדיון שבית משפט. ג)לגופו של עניין, צדקה כב' השופטת קמא כאשר קבעה, כי עסקינן בפסק דין שניתן על בסיס הסכמת הצדדים וככל שנפלה טעות אצל המבקשת המצדיקה ביטול פסק דין המושתת על הסכמתה, עליה לפנות בהליך לביטולו, ולא להגיש בקשה לתיקון טעות בפסק הדין. ד)פסק דין שניתן בהסכמה נתון לתקיפה בשתי דרכים. האחת, אם התקיפה מתייחסת לפגמים בהסכם עצמו, יש לנקוט בדרך בה עותרים לביטול חוזה עפ"י דיני החוזים. השניה, אם התקיפה מתייחסת להליך השיפוטי של אישור פסה"ד יש לנקוט בדרך של ערעור (ראה א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015) בעמ' 600) וראה לעניין זה גם: ברע"א 3778/16 גבע נ' תנו לחיות לחיות (18.8.16) בסעיף ז' להחלטה.הדרך לתקיפת פסק דין שכזה, אינה בדרך של תיקון טעות חישובית לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט. ה)בנסיבות אלו, ולאור הנימוקים המצטברים, לא מצאתי כי יש מקום להתערבות בהחלטה בגינה הוגשה הבר"ע וממילא אין מקום ליתן רשות לערער. 7.לסיכום:א)לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. ב)משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ג)המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים. ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ו, 26 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.