רע"א 59464-05-15 מור נ' בנק מזרחי טפחות ואח'

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה מיום 1.5.15 (כב' השופט ז. ימיני) אשר דחה את בקשת המבקשת לעכב ביצוע פינוי המבקשת מדירתה ברחוב רגבים 10 בלוד במסגרת הליכי מימוש משכון על דירתה המתנהלים בלכת ההוצאה לפועל.

הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה במסגרת תביעה שהגישה כנגד המשיבים למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי זכויות המשיב 1 (להלן "הבנק") ביחס להלוואה שנתן למבקשת לא שועבדו במשכון תקין, לפיכך מדובר במשכון סמוי, ומכאן שיש להורות על סגירת תיק בהוצאה לפועל שנפתח לצורך מימוש המשכון. לחלופין עתרה המבקשת להצהיר כי היא דיירת מוגנת בדירה, ולחילופי חילופי להצהיר כי יש להציע לה דיור חלוף.

בהחלטת בימ"ש קמא הדוחה את בקשת המבקשת נקבע כי מדובר במשכון רשום כדת וכדין, ואין מדובר במשכון סמוי. אין בשינוי מספרי הגוש והחלקה ולא כלום, הדבר נהוג בעת שנערכת פרצלציה, טענת המרמה לא פורטה כדבעי ולא צורפו המסמכים הרלוונטים (הסכם רכישה, הסכם הלוואה וכיו"ב), לא פורט סכום החזרי התשלומים ביחס להשתכרותה של המבקשת. הטענות הרפואיות להן טוענת המבקשת לא נתמכו בחוות דעת כדין. נמצא ממש בטענה כי המבקשת כלל איננה מתגוררת בדירה האמורה.

2.לטענת המבקשת בבקשה המונחת בפני, שגה בית משפט קמא כאשר נמנע מלדון בטענות ביחס לאי תקינות המשכון, קיימות סתירות בין מסמכי המשכון לבין המציאות בפועל, לרשם ההוצאה לפועל סמכות לדון בטענותיה, עובדי הבנק פעלו על מנת להונות את המבקשת.

3.דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבים.

4.הלכה היא, כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שעניינן סעדים זמניים, אלא במקרים חריגים, אשר העניין שבפנינו אינו נכלל בהם. ר' רע"א 769/11 אלמוסיני נ' כרמון (מיום 4.5.11):

"הלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב ביחס להחלטות הנוגעות לסעדים  זמניים וערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעת זה, להוציא מקרים חריגים...

בעת בחינתה של הבקשה לסעד זמני נזקק בית המשפט היושב בדין ליתן דעתו לשני שיקולים מרכזיים: הראשון, סיכויי התביעה העיקרית- ודי לעניין זה בהנחת תשתית לכאורית לקיומה של עילת התביעה- והשני, מאזן הנוחות, קרי האם הנזק שיגרם למבקש הסעד הזמני עקב אי מתן הצו עולה על הנזק שיגרם לבעל הדין שכנגד עקב מתן הצו. בין שני השיקולים הללו מתקיימים יחסי גומלין, ככל שיגבר משקלו של השיקול האחד, יפחת בהתאמה משקלו של השיקול השני"".

מבלי לקבוע מסמרות, נראה כי בעניינינו סיכויי התביעה אינם גבוהים במיוחד, ומכל מקום, המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית ראויה בשלב זה, ולא הביאה בפני בימ"ש קמא את המסמכים הרלוונטים. מחדל זה כה כבד עד שדי בו כדי לדחות את הבקשה, כאשר משקלו של השיקול השני- מאזן הנוחות- מתאפס. אמנם, לכאורה, הנזק הנגרם לאדם פרטי העומד בפני פינוי מביתו כבד לאין שיעור מהנזק שעלול להיגרם לבנק, ואולם, שיקול זה פוחת באופן ניכר כאשר טענות המבקשת הינן טענות שאינן מגובות במסמכים כבעניינינו, ולא הוכחו אף לא לכאורה.

5.אם אין די בכך, טענת תרמית הינה טענה הדורשת נטל הוכחה כבד מהרגיל. ר' ע"א 9369/12 איבי נ' צ.א.מ.א. (22.07.14):