רע"א 576-07-14 חלי טל נ' הפניקס הישראלי ואח'

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ת' בר-אשר צבן), מיום 25.5.14, בה נדחתה בקשת המבקשת למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטריה (ת"א 2554/07).

2.המבקשת הגישה לבית משפט השלום תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, על פי הנטען, בתאונת דרכים מיום 6.5.04. בית המשפט הורה על מינויים של שני מומחים רפואיים לבדיקת מצבה הרפואי של המבקשת בעקבות התאונה, בהם מומחה בתחום הפסיכיאטריה. לאחר שהוגשו חוות הדעת הרפואיות, תיקנה המבקשת את תביעתה, ובכתב תביעתה המתוקן טענה לנזקי גוף שנגרמו לה בשלוש תאונות דרכים בהן היתה מעורבת. בעקבות התיקון, התבקשו המומחים להשלים את חוות הדעת מטעמם בהתייחס לתאונות שנוספו לכתב התביעה. לפי בקשת המומחה בתחום הפסיכיאטריה הופנתה המבקשת לפסיכולוג אשר ערך לה מבחנים פסיכודיאגנוסטיים, ולאחר קבלת תוצאות המבחנים הגיש המומחה חוות דעת נוספת, בה התייחס לנכותה של המבקשת בעקבות שלוש התאונות, וכן למצבה הרפואי של המבקשת לפני אירוע התאונות (מצב קודם). המבקשת אשר לא השלימה עם מסקנות המומחה ביקשה לחוקרו, וזה אכן נחקר בישיבת בית המשפט שנתקיימה ביום 19.3.14.

3.סמוך לאחר חקירת המומחה הגישה המבקשת בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה. המבקשת טענה, בין היתר, כי המומחה התעלם מתוצאות המבחנים הפסיכודיאגנוסטיים שנערכו לה וממסקנות הפסיכולוג. עוד טענה כי חלוקת הנכות הנפשית שנקבעה לה בין התאונות ובין מצבה קודם לאירוע התאונות נערכה באופן שרירותי. המבקשת הוסיפה וטענה כי אופן חלוקת הנכות בין שלוש התאונות (באופן שווה) מצביע על כך שהמומחה אינו מסוגל לקבוע מסקנות חד משמעיות בעניינה של המבקשת. בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשת למינוי מומחה נוסף, וקבע כי יש באפשרותו לקבוע מסקנות על יסוד חוות דעתו של המומחה, וכי אין בנימוקי המבקשת כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה. מכאן הבקשה שלפניי.

4.לאחר שבחנתי את הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה שיש לדחותה ללא צורך בתשובה.

5.הכלל הוא כי מינוי מומחה נוסף ייעשה באותם מקרים בהם לתחושתו של השופט היושב בדין, לא יהא בידו להכריע במחלוקת שלפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה שמונה והוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, נו(4) 673, 676 (2002)). בית משפט השלום, לאחר שעיין בחוות דעת המומחה ושמע את חקירתו, סבר שיש באפשרותו להכריע במחלוקת שלפניו על יסוד חוות דעתו של המומחה, ולפיכך לא נתקיימו התנאים למינויו של מומחה נוסף. בנסיבות אלה, איני רואה צורך להידרש לטעם הנוסף שניתן בשולי החלטתו של בית משפט קמא לענין "הקושי המובנה" הקיים בכל המתייחס למינויו של מומחה נוסף בעניינה של המבקשת.

6.טעם נוסף לדחיית הבקשה הוא שלבו המתקדם של הדיון, המצוי כיום בשלב הסיכומים. מבלי לנקוט עמדה במחלוקת, פתוחה בפני המבקשת הדרך לנסות ולשכנע את בית משפט קמא בעמדתה במסגרת סיכומיה לאור מכלול הראיות המונח לפני בית המשפט. ככל שעמדתה תידחה, פתוחה בפניה הדרך להשיג על הכרעת בית המשפט, במסגרת ערעורה על פסק הדין. לא מצאתי כי יגרם למבקשת נזק או עיוות דין אם השגותיה ידונו בתום ההליך (וראה רע"א 5022/09 טנוס נ' פורמלי כלל חברה לביטוח בע"מ, מיום 5.8.09).

הבקשה נדחית, אפוא.

משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.

העירבון, ככל שהופקד, יוחזר למבקשת.

מזכירות בית המשפט תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.