רע"א 5716-02-15 מלכא רדנר נ' זמרן ואח'

המבקשת תובעת את שני הנתבעים, עורכי דין, בבית משפט השלום באילת.

בכתב התביעה נטען כי לאחר שנקלעה המבקשת לחובות כספיים ונפתחו נגדה תיקי הוצאה לפועל רבים – מונתה המשיבה 1 בהליכי ההוצאה לפועל ככונסת נכסים למכירת דירת מגוריה (ומגורי ילדיה) באילת.

מינוי זה נעשה על ידי ראש ההוצאה לפועל על פי בקשה משותפת שהוגשה במשותף על ידי המבקשת והמשיב 2 – שהיה עורך הדין בהליכי ההוצאה לפועל של אחד הנושים. באותה הודעה משותפת הודיעו הצדדים כי הם מסכימים למינויה של המשיבה 1 (עו"ד מ. זימרן) לכונסת נכסים.

עוד נאמר באותה בקשה משותפת כי:

"הסכמתה (של המבקשת – י.א.) להליך הכינוס קשורה להסכמת הצדדים על מינויה של עו"ד מ. זמרן ככונסת נכסים למכירה הנ"ל, והבטחון המוקנה לה כי הליך הכינוס הנ"ל, יאפשר שמירה מירבית על זכויותיה ויבטיח ככל האפשר את מיקסום התמורה ממכירת הנכס, והגעה להסדר נאות עם הזכאים בתיק האיחוד לסגירת חובותיה של החייבת אליהם".

בכתב התביעה שהגישה המבקשת נטען כי הדירה אכן נמכרה על ידי כונסת הנכסים – אולם בניגוד למוסכם בהודעה המשותפת הנ"ל – לא פעלו כונסת הנכסים (המשיבה 1) וב"כ הזוכים באותה הבקשה (המשיב 2) לנסות ולהגיע להסדר נושים בכספי התמורה שנותרו ממכירת הדירה.

חלף זאת, כספי התמורה במלואם הועברו על ידי כונסת הנכסים לתיק ההוצאה לפועל (באיחוד) ועל פי הוראת ראש ההוצאה לפועל חולקו בין הנושים השונים – תוך הותרת כל יתרות החוב בהליכי ההוצאה לפועל שנותרו פתוחים ופעילים.

בשל כך נתבעים המשיבים לפצות את המבקשת בפיצוי הכספי המפורט בתביעה.

המשיבים בכתבי ההגנה העלו טענות רבות – ובהן התיישנות, שיהוי, ביצוע כל הפעולות שבוצעו על פי הוראות ראש ההוצאה לפועל, ועוד.

בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 4/1/15 הבהירו ב"כ הצדדים את עמדותיהם.

יצויין, כי לא הוגשה על ידי מי מהמשיבים בקשה לדחייה על הסף או בקשה להתנות המשך התובענה בהפקדת ערובה לפי תקנה 519 לתקסד"א – ואף לא הוגשו תצהירים כלשהם לעניין זה.

והנה, בתום ישיבת קדם המשפט הנ"ל ניתנה על ידי בית המשפט קמא (כב' השופט ל. ברינגר) ההחלטה המצוטטת להלן:

"התובעת טוענת כנגד שני הנתבעים כי הם התרשלו כלפיה בתפקידם וגרמו לה נזק, אלא שמקריאת כתב ההגנה לא עולה תמונה שכזו.