רע"א 56973-06-15 אי.איי.איי. סוכנות לביטוח פנסיוני (2010) בע"מ נ' למפרט

בפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בנתניה מיום 21.06.15 ומיום 24.06.15 (כב' הרשמת הבכירה י. ביטון אונגר), בהן נדחתה בקשת המבקשת להטיל עיקול זמני על כספים המצויים בידי צד ג' (בסך 70,688 ש"ח).

הבקשה למתן צו עיקול זמני נדחתה מהטעמים הבאים: שיהוי- מדובר בהליכים המתנהלים מסוף שנת 2014. כאן מדובר בתביעה שכנגד הוגשה לפני חודש ימים, וממילא לו היה המשיב מבקש להבריח נכסיו, היה עושה זאת זה מכבר. חשש להכבדה- לכאורה איננו עולה מהמסכת העובדתית שתוארה.

בהחלטה מיום 24.06.15 נוספו הטעמים הבאים: המבקשת ידעה אודות מכירת תיק הביטוח (וקבלת הכספים) זה מכבר, המבקשת ידעה כבר מחודש ספטמבר 2014 כי התשלום השלישי המגיע לה ע"פ החוזה אינו משולם ולמרות זאת התביעה הוגשה רק בחודש דצמבר 2014, ע"כ מדובר בשיהוי, מדובר בתביעה שכנגד ובאיזון הנאות בין זכויות הצדדים ולאור השיהוי אין מקום למתן צו העיקול.

תמצית טענות המבקשת- אין מקום לדחיית הבקשה רק בשל שיהוי, המבקשת לא יכלה להבריח את הכספים אותם מבוקש לעקל מאחר ואלה עדיין לא שולמו לה, בימ"ש קמא לא התייחס לתנאים הנוספים הנדרשים: עילת תביעה הנתמכת בראיות לכאורה וקיומו של חשש סביר להכבדה, אין בעובדה כי מדובר בתביעה שכנגד כדי ליצור "איזון" ובשל כך לדחות את הבקשה. לא יגרם נזק למשיב אם תתקבל הבקשה.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תגובת הצד שכנגד.

מדובר בהחלטה שעניינה סעד זמני, ובכך אין ערכאת הערעור נוטה להתערב אלא במקרים חריגים שאינם מתקיימים בעניינינו (ר' רע"א 769/11 אלמוסני נ' כרמון (מיום 4.5.11)).

לא מצאתי כי נפלה טעות בנימוקי בית המשפט קמא.

אכן, בנסיבות העניין חל שיהוי בהגשת הבקשה, שעה שהמבקש יודעת כבר מחודש ספטמבר 2014 שהמשיב אינו משלם את התשלומים שהתחייב לשלמם. בקיומם של מגעים בין הצדדים אין כדי לאיין שיקול זה.

אכן, השיקול כי מדובר בתביעה שכנגד הינו שיקול לגיטימי. בהנחה ששתי התביעות מעוגנות בראיות לכאורה, הרי יתכן שהן תתקזזנה זו מזו, וע"כ – כפי שנקבע- לא עולה חשש להכבדה.

די בקביעה כי אחד מהתנאים למתן סעד זמני איננו מתקיים, עמ"נ שתדחה הבקשה.

בנסיבות האמורות, כאמור, נדחית הבקשה.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.