רע"א 56410-01-15 עג'מי נ' סלקום ישראל בע"מ

בהחלטתי מיום 27.1.15 אפשרתי למבקש להסביר מדוע לא תימחק הבקשה על הסף, מכיוון שהוגשה באיחור, שהרי שתי ההחלטות עליהן מוגשת הבקשה התקבלו ב0 26.11.14 וב- 27.11.14, יותר מ- 60 יום לפני הגשת הבקשה, בעוד לפי תקנה 399 המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא 30 יום מיום שניתנה ההחלטה.

ביום 17.2.15 הגיש המבקש תשובה להחלטתי (לא בקשה להארכת מועד), ובה טען לעומס נפשי בשל היותו סטודנט באוניברסיטת חיפה שאמור להתחתן בחודשים הקרובים ובן למשפחה דלת אמצעים. לדבריו, המבקש פנה לעורך דינו, שהחל לכתוב את הערעור עד שפקדה את הגולן סופת שלגים עזה שהשביתה את הגולן לפחות שבועיים ולא איפשרה להגיע למשרד ולדואר.

לתשובה זו לא צורף כל תצהיר שיוכיח את העובדות הרבות הכלולות בו. אף אם נניח שכל העובדות האמורות הוכחו, הרי ניתן להאריך מועד להגשת בקשה לרשות ערעור מטעם מיוחד. המבקש לא הצביע על טעם מיוחד – לא היותו סטודנט, לא חתונתו הקרבה ולא היותו בן למשפחה דלת עצמאים. כל אלו הם נתונים רגילים שכל בני האדם צריכים להתמודד עמם, והכל במסגרת המועדים שנקבעו בתקנות. המבקש לא פירט מתי החליט לבקש את עזרת בא כוחו, אך אפילו נניח ששבועיים של שלגים מנעו להעביר מהגולן בקשה לרשות ערעור, כפי שהועברה התשובה להחלטה, אין בכך כדי להצדיק איחור של למעלה מ- 30 יום לאחר 30 הימים שהוקצבו בתקנות.

המבקש ביקש להעדיף את ה"האינטרס המשפט למען עשיית צדק". האיזון שבין האינטרס של המבקש לבחינה נוספת של ההחלטה בערעור, לבין האינטרס של המשיבה לראות את ההחלטה כסופית, מאוזן על ידי קביעת מועד וקביעת אפשרות להאריך את המועד מטעם מיוחד. המבקש לא הוכיח טעם מיוחד ולכן, באיזון האינטרסים בין הצדדים, אין להאריך את המועד.

המש הוסיף וביקש לפטור אותו מהפקדת עירבון, כביכול על פי תצהיר בנוגע לכך, כאשר צורף תצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה לעיכוב הליכים, אך אין צורך לדון בכך.

אני מוחק את הבקשה לרשות ערעור עקב הגשתה באיחור. מאחר שלא נדרשה תשובת המשיבה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ה, 18 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.