זמי בולוטין סוכנות לביטוח בע"מ נ' בורבוק ואח'

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בהרצליה (כב' השופט גלעד הס) מיום 12/12/17 בתא"ק 41181-06-16 במסגרתה נקבע כי מתוך ערבות בנקאית בסך של 80,000 ₪ שהופקדה על ידי התובעת (המבקשת) כתנאי להטלת עיקולים זמניים; יחולט סך 50,000 ₪ ויועבר לנתבעים (המשיבים).

2.המבקשת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר בסך 1 מיליון ₪ נגד המשיבים.

עם הגשת התביעה התבקש סעד של הטלת עיקולים זמניים על נכסי המשיבים וצו עיקול זמני (במעמד צד אחד) אכן ניתן ביום 26/6/16 ע"י כב' הרשמת הבכירה ענת דבי (מוגבל לסך 500,000 ₪ לכל נתבע) כנגד ערובות שונות; וביניהן ערבות בנקאית או מזומן בסך של 80,000 ₪ (סעיף 4 ג' להחלטה), בהתאם לתקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א").

במסגרת דיון שהתקיים ביום 20/7/16 בבקשה לביטול צו העיקול הזמני נכתב לפרוטוקול:

"ב"כ המבקשת:

בשלב זה אנו מקבלים את הצעת ביהמ"ש, לפיה אנו חוזרים בנו מהבקשה ללא צו להוצאות וכל העיקולים הזמניים יבוטלו ומבקשים כי ביהמ"ש יורה על החזרת הערבויות.

ב"כ המשיבים:

לעניין ההוצאות, לפנים משורת הדין ובשלב הזה אנחנו מוכנים לוותר על הוצאות. אין בכך כדי לסתור טענה שלנו לגבי נזק שנגרם למשיבים בעקבות העיקולים הרבים והגורפים שביצעה המבקשת כנגד המשיבים והנזקים שנגרמו. אנו נגבש את הנזקים. יש לנו שישה חודשים. אם הם יגישו בקשה מדוברת לעניין הערבות אנו נתנגד ונגיש.

החלטה

אני מורה על ביטול כל צו העיקול הזמניים שהוטלו בתיק.

בשלב זה, אינני מורה על השבת הערבויות לידי המבקשת".