רע"א 56183-07-15

מקורה של הבקשה שבפני בתובענה שהגיש המשיב, כפר הרי"ף, בשנת 2008 לבית המשפט השלום באשקלון - לסילוק ידו של המבקש מחלקת קרקע השייכת למשיב ומצויה בתחומי הכפר.

על פי הנטען בכתב התביעה, המבקש פלש לקרקע (הצמודה למשק שבבעלותו) המשמשת כדרך מעבר ציבורית בין שני משקים ואינה מצויה בתחומי משקו של המבקש (להלן – הקרקע).

עוד נטען, כי בקרקע האמורה, עוברת תעלה לניקוז מי גשמים וכי השימוש החורג שעושה, לכאורה, המבקש בקרקע מונע את השימוש בתעלה ואת הטיפול בבעיית ההצפות הקיימת באזור.

בהמלצת בית המשפט, פנו הצדדים להליך גישור בסופו הסכימו כי המגשר (כב' השופט בדימוס ג. גלעדי) ימנה מודד לבדיקת גבולות הקרקע שבמחלוקת, וכן מומחה בתחום הניקוז על מנת שימצא פיתרון לבעיית ההצפות. עוד הוסכם, כי "...דוד יוריש (המבקש – י.א.) לא יתנגד ולא ימנע בכל דרך את ביצוע העבודות הקשורות למניעת ההצפות".

ביום 8/4/10 ניתן להסכם הגישור תוקף של פסק הדין (להלן – פסק הדין).

משלא פעל המבקש בשיתוף פעולה עם המשיב לביצוע פסק הדין, הגיש המשיב את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון. במסגרת ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל, בדק המודד המוסכם את גבולות הקרקע שבמחלוקת וקבע כי מדובר בדרך ציבורית שאינה שייכת למשקו של המבקש.

בעקבות קביעתו האמורה של המודד, פנה המשיב אל המבקש בבקשה לפנות את הציוד השייך לו מהקרקע, בכדי לאפשר למומחה הנוסף שמונה בתחום הניקוז להגיע לשטח ולטפל בבעיית ההצפות.

משסירב המבקש להיענות לבקשתו, הגיש המשיב לבית המשפט השלום באשקלון (ביום 26/2/15) תביעה נוספת לסילוק ידו של המבקש מהקרקע.

ביום 15/4/15 הגיש המבקש לבית המשפט קמא בקשה לדחייה או למחיקת התביעה נגדו על הסף, בטענה שהסכמת הצדדים לסיום כל ההליכים ביניהם קיבלה תוקף של פסק דין – ומכאן שהמשיב מנוע מלהגיש תביעה נוספת באותה העילה ובאותו הסכסוך.

לאחר קבלת תגובת המשיב, דחה בית המשפט קמא (כב' השופטת ס. כהן בהחלטה מיום 8/7/15) את בקשת המבקש מן הטעם שבפסק הדין (המגשר) לא ניתנה הכרעה חד משמעית בטענות הצדדים בדבר קיומה של השגת גבול והצורך בסילוק יד, אלא שפסק הדין קבע "...מנגנון צופה פני עתיד של פתרון המחלוקות בין הצדדים, כאשר ההכרעות שהתבקשו בפסק הדין, הן הכרעות שאמורות היו להיות מוסדרות רק לאחר פסק הדין...".

לגופה של תובענה, קבע בית המשפט קמא כי "סילוק ידו של הנתבע מהמקרקעין מהווה ביצוע בפועל של אותו פתרון ניקוז והיות ולא נקבע ברחל בתך הקטנה במסגרת פסק הדין, כי אותו פתרון יכול ויעשה בדרך של פינוי הנתבע מהמקרקעין, נאלצה התובעת למעשה להגיש את תביעתה, בעניינים אשר לא הוכרעו במסגרת פסק הדין".