רע"א 56004-03-15 קוזין ואח' נ' אנור

המשיב הגיש לבית משפט השלום באשדוד תביעה כספית על סך 130,000 ₪ נגד המבקשים, בגין אי תשלום מלוא התמורה שנקבעה בהסכם עליו חתמו הצדדים.

על פי כתב התביעה, המבקש 1 שהינו עו"ד במקצועו (להלן – עו"ד קוזין), תיווך בין המשיב (המפעיל אתרי אינטרנט ואפליקציות) לבין המבקש 2 (להלן – איגור) לצורך פיתוח אפליקציה לאנדרואיד ולאייפונים, בתמורה לדמי תיווך בשיעור 10% מעלות הפיתוח הכוללת בסך 22,000$ (להלן – ההסכם).

עוד על פי כתב התביעה, לאחר החתימה על ההסכם הודיע קוזין למשיב על הצטרפותו למיזם וביקש להפחית מעלויות הפיתוח את דמי התיווך המגיעים לו, והתמורה החוזית הועמדה על 19,800$.

משלא עמדו המבקשים בתשלומים שנקבעו, הגיש המשיב את התובענה האמורה לבית המשפט קמא.

ביום 21/1/15, הגישו המבקשים 1 ו- 2 (להלן – המבקשים ) לבית המשפט קמא בקשה לסילוק התביעה נגדם על הסף, מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות בטענה כי ההסכם נחתם בין המשיב לבין חברת פירס יארד השקעות בע"מ – המבקשת 3 (להלן – החברה) – כשהמבקשים שליחיה בלבד, וכי עצם העובדה שהם בעלי המניות המחזיקים בה, אינה מקימה עילת תביעה נגדם.

בד בבד הגישה החברה תביעה שכנגד נגד המשיב (התובע) בטענה להפרה יסודית של ההסכם על ידו.

בהחלטתו מיום 22/2/15, דחה בית המשפט קמא (כב' השופט ע. כהן) את הבקשה לסילוק על הסף וקבע כי "אין זה המקום לברר בשלב זה אם נכונה טענת התובע שהנתבעים התחייבו בפניו באופן אישי או שנכונה טענת הנתבעים שהתחייבו בשם החברה, וזאת יש להשאיר לשלב הראיות", וחייב את המבקשים בהוצאות המשיב בבקשה בסך 1,500 ₪.

נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער שבפני.

בבקשתם, טוענים המבקשים, כי שגה בית המשפט קמא משדחה את בקשת הסילוק על הסף מבלי לדון בכל טענותיהם ומבלי שנימק החלטתו כמתחייב.

לשיטתם, בניגוד לנטען בכתב התביעה, לכל אורך ההתקשרות עם המשיב, חזרו הם והציגו עצמם כבעלי המניות בחברה וכשליחיה, כך שלא היה מקום ליחס להם חבות אישית להתחייבויות החברה רק מעצם היותם בעלי המניות. לחיזוק טענותיהם, מפנים המבקשים לחשבוניות שהפיק המשיב לחברה עבור סכומים שהועברו לידיו בקשר עם הסכם העבודה, בעוד שמנגד, טוענים המבקשים, לא צירף המשיב אסמכתאות בכתב להוכחת החבות האישית שמבקש הוא ליחס להם.

כמו כן, טוענים המבקשים, כי ככל שיש ממש בטענת המשיב לפיה ההסכם נערך בינם לבין החברה בלבד, מדוע אם כן צורפה החברה אף היא כנתבעת בהליך?

אשר להחלטת בית המשפט קמא לחיוב המבקשים בהוצאות המשיב בבקשת הסילוק, טוענים המבקשים, כי היות והמשיב לא מיוצג לא היה מקום להורות על חיוב בהוצאות.