רע"א 55884-05-17 שלבי נ' עמק יזרעאל

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (כב' השופטת ש. נאשף אבו-אחמד) אשר ניתנה ביום 23.5.17 ועל החלטה נוספת אשר ניתנה ביום המחרת בבקשה לביטול החלטה אשר הגיש המבקש.

בין הצדדים התנהל הליך משפטי אשר על פסק הדין שניתן בו, הוגש ערעור. בדיון בערעור, הסכימו הצדדים והסכמתם קיבלה תוקף של פסק דין, כי פסק הדין קמא יבוטל, התיק יוחזר לבית המשפט קמא כאשר כתב תביעה מתוקן יוגש על ידי המשיבה בתוך 30 ימים, כתב הגנה מתוקן יוגש 30 ימים לאחר מכן והמבקש יהיה מנוע מלטעון להתיישנות התביעה.

בהתאם לפסק הדין, הוחזר התיק לבית המשפט קמא ויום לפני תום המועד להגשת כתב התביעה המתוקן, פנתה המשיבה בבקשת ארכה בת 14 ימים. בית המשפט קמא נעתר לבקשה ועל כך מלין המבקש.

המבקש טוען כי בית המשפט קמא נעדר סמכות להורות על הארכת מועד שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ועל כן, עתר לביטול החלטת בית המשפט קמא. המבקש מחה על הגשת הבקשה להארכת המועד יממה לפני שחלף המועד עליו הוסכם בין הצדדים.

המשיבה הגישה תגובתה בה טענה, בין היתר, על יסוד צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009 (להלן: "הצו") כי בסוגית הארכת המועד להגשת כתב טענות לא תינתן רשות ערעור וטענה כי לו רק מטעם זה, דין הבקשה להידחות. המשיבה הוסיפה והבהירה כי גם אם תתקבלנה טענות המבקש, אזי משעה שהמבקש כלל לא עתר למחיקת ההליך קמא ומאחר שבין לבין, כבר הוגש כתב התביעה המתוקן, אין לו למבקש כל זכות לעתור למחיקת ההליך כעת. לכן, עתירתו זו של המבקש תיאורטית בלבד ואין מקום לדון בה. לגוף העניין, טענה המשיבה כי דובר בארכה קצרה בלבד, אשר אין בה כדי לגרום למבקש נזק כלשהו והתנהלות המבקש כעת, כמו גם בהליך עד כה, היא חסרת תום לב.

המבקש, בלא קבלת רשות כמתחייב, הגיש תגובה בה טען להתנהלות נפסדת מצד המשיבה. הוא הוסיף וטען למחדלים רבים מצד המשיבה אשר לא פנתה אל המבקש בדרישות תשלום כמתחייב.

אשר לטענה כי אין ליתן רשות ערעור בהחלטה מסוג זה הנדון כאן, טען כי עסקינן במועד שנקבע בחיקוק, בהתאם לתקנה 93 לתקנות סדר הדין האזרחי ובית המשפט המחוזי הורה בפסק דינו מועדים אחרים. לשיטת ב"כ המבקש, החלופה הראשונה בצו אינה מתייחסת למקרה כאן, שכן בצו מדובר על "שינוי" של מועדים ואילו ההחלטה עליה הוא מלין היא החלטה על הארכת המועד.

המבקש הוסיף וטען כי בית המשפט קמא נעדר סמכות להאריך מועד אשר נקבע בהסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין והוסיף כי לא בכדי נקצבו 30 ימים בלבד ולא יותר.

קיימתי דיון בבקשה וטענות הצדדים נשמעו בפניי.