שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' סקר

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבית שאן (כב' השופט א. ספדי) אשר ניתנה ביום 21.1.18 במסגרת תביעה בסדר דין מהיר בתיק 39992-11-17.

בהחלטתו, הורה בית המשפט קמא על דחיית בקשתה של המבקשת, נתבעת מס' 2 בכתב התביעה, להעברת הדיון בהליך לבית משפט השלום במחוז חיפה.

לטענת המבקשת, התאונה בגינה הוגשה התביעה הכספית קמא, אירעה בכפר ג'דידה מכר בין שני תושבי הכפר המצוי באזור השיפוט של מחוז חיפה. הגשת התביעה בבית שאן, אשר אינה בתחום מחוז חיפה, מבוססת אך ורק על קיומם של סוכנים של המבקשת באזור ולא לכך התכוון המחוקק. לשיטת המבקשת יש להבחין בין תובע שהוא מבוטח לתובע שהוא צד ג', כאשר כוונתה של הלכת הסנה (ר"ע 501/84 - "הסנה" חברה ישראלית לביטוח נ' משה רוטבן, פ"ד לט(1), 26)), היתה ל"ציבור המבוטחים", למי אשר רכש פוליסת ביטוח אצל סוכן ביטוח בצמוד למענו. על כן, טוענת המבקשת, משעסקינן בתובע שהוא צד ג' ולא בתובע שהוא המבוטח, אין מקום לעשות שימוש בהלכת הסנה ולאפשר הגשת כתב תביעה בבית משפט מרוחק, אך משום שיש לה למבקשת סוכנים באזור.

המבקשת הוסיפה והתייחסה למירב הזיקות הגיאוגרפיות אשר בעטיין ממילא, מועברים תיקים בין בתי משפט, בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984 וטענה כי פרשנות מרחיבה מדי של הלכת הסנה תוביל להצפה בבקשות העברה. המבקשת גם כפרה בהנמקה אשר ניתנה על ידי בית המשפט קמא להחלטתו שלא להורות על העברת הדיון בהליך בכל הנוגע לפסיקה אשר הובאה בהחלטה קמא ולקשר שעשה בית המשפט קמא מסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח לעניין שבפניו.

בית המשפט קמא דחה, כאמור, את הבקשה.

בהחלטה ארוכה ומנומקת, פתח בית המשפט קמא וציין כי בסעיף 12 לכתב התביעה נטען כי הסמכות המקומית מוקנית לבית משפט השלום בבית שאן "לאור מקום ניהול עסקיה של המבטחת בכל רחבי הארץ לרבות במחוז הצפון באמצעות סוכני ביטוח מטעמה" וכי המבקשת אינה כופרת בקיומם של סוכנים מטעמה באזור השיפוט של בית המשפט בבית שאן.

בית המשפט קמא סקר את שנקבע בפרשת הסנה והוסיף והפנה לספרות ולפסיקה אשר ממנה עולה כי די בכך שלנתבע סוכן באזור השיפוט כדי להקנות סמכות מקומית ומשמוקנית זו לבית המשפט, הוא אינו רשאי להעביר את ההליך לבית משפט אחר, גם אם מירב הזיקות מצביעות על כך.

על החלטה זו הוגשה הבקשה לרשות ערעור אשר בפניי במסגרתה שבה המבקשת וחזרה על טענותיה תוך התייחסות להחלטה קמא.

אחר עיון בבקשה ובתיק קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף בלא תגובה מאת המשיב, זאת בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

המבקשת טוענת כי יש להבחין בין מצב שבו התובע הוא מבוטח, שאז תחול הלכת הסנה, לבין מצב שבו התובע הוא צד ג' שאינו המבוטח שאז, לשיטתה, לא מתקיים הרציונאל המצדיק הרחבת כללי הסמכות המקומית.

איני מקבלת עמדה זו.