רע"א 5415-04-15

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד הרשם הבכיר נ' נחשון), בתא"מ 35496-04-13, מיום 6.3.15, בגדרה נדחתה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

ביום 21.4.13 הגישה המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") תביעה כספית בסדר דין מהיר בגין נזקי רכוש. משלא הוגש כתב הגנה, הגישה המשיבה 1 ביום 4.7.13 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. ביום 16.7.13 ניתן פסק דין כנגד המבקשת.

ביום 27.1.15 הגישה המבקשת לבית משפט קמא "בקשה דחופה ביותר לעיכוב ביצוע פסק דין ובקשה דחופה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר", מאחר שלטענתה, בעת קבלת כתב התביעה לידיה, דאגה המבקשת להעבירו לחברת הביטוח "הראל" בציפייה כי זו תטפל בתביעה, אלא שעקב טעות של סוכן הביטוח, חברת הביטוח "הראל" לא טיפלה בתביעה ולא הגישה כתב הגנה.

ביום 6.3.15 דחה בית משפט קמא את הבקשה ממספר טעמים: הראשון – המבקשת הודתה כי כתב התביעה נמסר לידיה, אולם אף על פי כן, היא לא הגישה כתב הגנה במועד; השני – המבקשת לא הציגה כל אסמכתא ממנה עולה כי העבירה את כתב התביעה לחברת הביטוח או לסוכן הביטוח; השלישי – המבקשת לא העלתה כל טענת הגנה.

מכאן הבר"ע שלפניי.

לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה; ולאחר שבחנתי את החלטת בית משפט קמא מיום 6.3.15, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להיזקק לקבלת תגובה מאת המשיבה.

בידוע הוא, כי ביטול פסק דין בהיעדר הגנה אפשרי "מחובת הצדק", הנובע בעיקרו מהיעדר המצאה כדין; או במסגרת שיקול הדעת של בית המשפט, הנבחן בהתאם לסיבת המחדל וסיכויי ההצלחה. הואיל והמבקשת אינה כופרת בעצם קבלת כתב התביעה לידיה, אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק. עם זאת, במקרה דנא יש לבחון את הנימוק למחדל הדיוני, שמא נבע כתוצאה מזלזול או מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות, וכן את סיכויי ההצלחה בהגנה אם יבוטל פסק הדין. המשקל העיקרי ניתן לסיכויי ההצלחה, אך ייתכנו מקרים בהם המחדל יהיה כה משמעותי עד שיאפיל על התשובה לשאלה הראשונה (רע"א 1119/05 גודלסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ (ניתן ביום 27.2.05)).

לנוכח הנימוקים אשר פורטו בבקשה דנא, ברור כי אי הגשת כתב ההגנה על ידי המבקשת מהווה מחדל דיוני מצדה. המבקשת, כאמור לעיל, ידעה על הגשת התביעה ואף פנתה, לדבריה, לסוכן הביטוח כדי שיעביר את הטיפול בתביעה לחברה המבטחת; אלא, שהיא אינה מפרטת מה עשתה לאחר שהעבירה לכאורה את הטיפול לחברת "הראל". המבקשת יכלה בנקל לברר הן עם חברת הביטוח, הן עם מזכירות בית המשפט, והן עם ב"כ המשיבה מה עלה בגורל התביעה; אלא, שלא עשתה כן, ולדידי, התנהלות זו מהווה רשלנות רבתי.

באשר לבחינת סיכויי הצלחת המבקשים בהגנתם, ההלכה היא כי אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית. שעה שהנתבע לא הגיש את כתב הגנתו יש ללמוד על סיכויי ההצלחה מהבקשה לביטול ומהתצהיר התומך בה. למעשה, המבקשת טוענת כי במועד התרחשות התאונה הגרר היה מבוטח בחברת "הראל חברה לביטוח בע"מ", וכי ככל הנראה עקב טעות סוכן הביטוח לא העביר את כתב התביעה למבטחת, ולכן זו לא טיפלה בעניין. טענות אלו מופנות כלפי סוכן הביטוח והחברה המבטחת בלבד, ואינן מהוות טענות הגנה לגוף התביעה. לפיכך, הנני סבור כי סיכויי הצלחת המבקשת בהגנתה קלושים.

פועל יוצא מן האמור הוא, כי יש לדחות הבקשה וכך אני קובע.