רע"א 53609-01-17 א.מ.ל.פ. יבוא ושיווק בע"מ נ' לחמיש

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט גיא הימן) מיום 19/1/17 בתא"ק 13300-04-16 ולפיה היתנה מתן רשות להתגונן בהפקדת סכום התביעה במלואו.

2.עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה על סך 270,908 ₪ על ידי המשיבה נגד המבקשת וזאת לקבלת פיצוי מוסכם בסכום קרן של 250,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, בהתאם להסכם ביניהן ביחס לייזום התקשרות בין הנתבעת (המבקשת) ובין רשות המשביר מיום 19/5/2011 (להלן: "הסכם ההתקשרות").

סכום הפיצוי המוסכם נקבע בסעיף 10.3 להסכם ההתקשרות והוא חל כאשר מופר תנאי מתנאי ההסכם.

3.המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן וטענה בין היתר, כי הסכם ההתקשרות בוטל על ידה עוד ביום 19/2/12 (סעיף 10.4 להסכם מאפשר לבטל ההסכם כאשר מי מהצדדים הפר אותו) וכי הביטול נכנס לתוקף ביום 19/4/12.

המבקשת טענה כי לא הפרה את ההסכם וממילא לא ניתן לדרוש ממנה פיצוי מוסכם.

4.המצהיר מטעם המבקשת לא נחקר על תצהירו וההחלטה בבקשת הרשות להתגונן ניתנה על סמך מסמכים בכתב והשלמת טיעוני ב"כ הצדדים בעל פה בדיון שהתקיים ביום 19/1/17. בהחלטה מיום 19/1/17 שניתנה "בפתקית" נקבע כדלקמן:

"למקרא הבקשה למתן רשות להתגונן קם מקום למחשבה כי מעלה שלוש טענות של הגנה: האחת, כי התובעת היא שהפרה את ההסכם; השניה, כי לנתבעת עומדת טענת קיזוז; והשלישית כי אין יסוד לחיוב בפיצוי המוסכם, כולו או חלקו. דא עקא כי סוגיית הקיזוז הועלתה בעלמא, ללא פירוט כלשהו, הן בבקשה והן בתצהיר, ואילו ההפרות הנטענות נטענו בתצהיר בלשון דלה וכללית, ללא פירוט כלשהו וממילא שלא לפי התנאים, הקבועים בדין למתן רשות להגן. בבירורם של הדברים בישיבת היום מול בא כוחה של המבקשת התברר כי המבקשת עומדת על רשות להתגונן בעניין אחד ויחיד – סוגיית הפיצוי המוסכם. לפיכך, ניתנת רשות להתגונן, המוגבלת אך ורק לטענה כי התובעת איננה זכאית לתשלומו, מידי הנתבעת, של הפיצוי המוסכם או אפילו של חלקו, אפילו שהנתבעת הפרה את ההסכם עמה. בהתחשב בהוראה החוזית המפורשת בענינו של הפיצוי המוסכם, ובכך שההגנה מוגבלת לענין הסעד המבוקש לבדו, וכן בהתחשב במיהותה של המבקשת – חברה בע"מ, מותנה בזה מתן הרשות להתגונן בכך שעד ליום 10.2.2017 תפקיד המבקשת בגזברות בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, את מלוא שיעורו של הפיצוי המוסכם, בתוספת ההפרשים המפורטים בכתב התביעה, היינו, את סכום התביעה במלואו. לא יופקד מלוא הסכום במועדו – תידחה בקשת הרשות להתגונן ללא צורך בהחלטה נוספת...".

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.