רע"א 53489-01-16 קיס נ' דעיבס

מבוא:

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט דאוד מאזן) בתיק 43865-12-15 מיום 29/12/15 (להלן: "ההחלטה"). בהחלטה התקבלה בקשת המשיבה למתן צו מניעה זמני האוסר על המבקש לבצע פעולות בנייה במקרקעין הידועים כחלקות 29 ו-40 בגוש 19126 מאדמות נחף (להלן: "הנכס").

2.בבקשה זו מבקש המבקש כי תינתן לו רשות לערער על ההחלטה, וכי בית משפט זה יראה את הבקשה כאילו היא הערעור שהוגש על פי רשות שניתנה, יקבלו ויורה על ביטול צו המניעה הזמני. לחילופין, מתבקש בית המשפט להוסיף על החלטת בית המשפט קמא תנאים לרבות הפקדת ערבון כספי או ערבות בנקאית, בסכום שלא יפחת מ-300 אלף ₪ ולהורות שרק בכפוף לביצוע תנאים אלה יוותר צו המניעה על כנו. סכום העירבון או הערבות הבנקאית המבוקש, הינו בהתאם לסכום הנטען שהושקע על ידי המבקש עד כה בעבודות רישוי ובנייה שבוצעו על ידו בנוגע לנכס.

3.המשיבה הינה בעלים משותף יחד עם שתי אחיותיה של הנכס, והמבקש הינו בנה של אחת מהאחיות, השותפות במקרקעין. המבקש טוען כי חתם עם בעלי הנכס על הסכם שכירות מיום 04/09/15 לתקופה בת 5 שנים ובנוסף בהסכם השכירות ניתנה לו תקופת אופציה לחמש שנים. המבקש טוען כי כל השותפות למקרקעין ידעו כי מטרת השכירות הינה ניהול עסק וכן ידעו ונתנו רשות למבקש להקים מבנים בנכס. המבקש טוען כי בשל עיכובים שונים מלאכת הוצאת היתרי בנייה ערכה זמן ובחודש אפריל 2010 בטרם אושרה התוכנית שהגיש לוועדה לתכנון ובנייה לאיחוד וחלוקה בנוגע לנכס ובטרם ניתנו היתרים התנערה המשיבה מהסכם השכירות. זאת בשל סכסוך אחר בין הצדדים ביחס למקרקעין אחרים.

4.המבקש טען כי בשל המחלוקת ביחס לתוקפו של הסכם השכירות שאותו ביקשה המשיבה לבטל, הוא הגיש תביעה לבית המשפט בעכו שמספרה 17035-03-12 אשר הדיונים בה טרם הסתיימו ובמסגרתה עתר למתן הצהרה כי תקופת השכירות על פי ההסכם מיום 04/09/05 שהוא עדיין בתוקף, תימנה מיום 28/02/11. כן התבקשה הצהרה כי המשיבה הפרה הסכם שכירות זה משהתנערה ממנו.

5.למרות הסכסוכים המשפטיים בין הצדדים, המשיך המבקש בהגשת תוכניות לוועדות התכנון והבניה, ועתר למתן היתר שיאפשר לו לבנות על שטח של 58% ממגרש 105, שהוא חלק מהנכס.

6.המשיבה מצידה הגישה בקשה במסגרת ת"א 43865-12-15 ובמסגרתו עתרה למתן צו מניעה קבוע כדי להפסיק פעילותיו של המבקש בנכס ובמסגרת התביעה העיקרית הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני שהחלטה בה היא מושא הליך זה.

7.בית המשפט בהחלטתו קיבל את בקשת המשיבה והוציא צו מניעה האוסר על המשיב לבצע פעולות בנייה בנכס, מבלי שהתנה הצו בתנאים כלשהם ומבלי שפסק הוצאות בהליך הביניים שבפניו. על החלטה זו הוגשה הבקשה שבפני.

8.בהחלטתו קבע בית המשפט כי:

א.יכולתו של המבקש לבנות בנכס נובעת מהסכם שכירות אשר קיימת מחלוקת האם הוא עדיין בתוקף. זאת רק מכח הודעת המשיבה בעניין זה משום שהסכם השכירות שותק בנוגע לאפשרות בנייה בנכס. עוד קבע בית המשפט כי קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לתוקפו של ההסכם, וקיימת אפשרות כי אם בית משפט בעכו לא יקבל טענות המבקש באשר לקיומה של הסכמה בעל פה, לפיה מניין הימים לתקופת השכירות על הסכם השכירות בין הצדדים חל מיום אישור תוכניות לבנייה בנכס, לא קיימת הסכמה אחרת מכוחה יש להתיר למבקש לבנות במקרקעין משותפים.

ב.במקרה דנן מדובר בנכס שהבעלות בו היא משותפת, אין הסכם שיתוף ואין חלוקה במקרקעין. משכך, כוחו של כל שותף לבצע פעולות ביחס למקרקעין המשותפים מוגבלת וכוללת שימוש במקרקעין משותפים שהוא שימוש סביר אשר איננו מונע שימוש כזה משותף או אחר. בית המשפט קמא קבע כי פעולה של בנייה ונטיעה במקרקעין משותפים איננה פעולה כזו, ושותף הבונה במקרקעין משותפים ללא הסכמת שותפיו, אינו שונה ממי שבונה במקרקעין של זולתו. עוד קבע בית המשפט כי אין מחלוקת כי המשיבה לא נתנה הסכמתה לפעולותיו של המבקש ולרצונו לבנות על המקרקעין. זאת מעבר לטענה באשר להסכמה בעל פה במקביל לחתימה על הסכם השכירות, אשר לגבי תוקפו יש מחלוקת בין הצדדים.