רע"א 52418-09-14 אינפייר בע"מ נ' קלימה ואח'

המבקשת הגישה לבית המשפט השלום בקרית גת תביעה כספית נגד המשיבים בגין הפרה, לכאורה, של המשיבים את הסכם העבודה אשר נחתם בין הצדדים לביצוע עבודות לבניית שלד.

ביום 12/2/14 הגישו המשיבים לבית המשפט קמא בקשה לחיוב המבקשת בהוצאות נוכח התנהלות מנהלה – האמון על ייצוגה בהליך - בדיון ההוכחות שהתקיים בפני בית המשפט קמא ביום 5/1/14.

לאחר קבלת עמדת המבקשת, נעתר בית המשפט קמא לבקשה (כב' השופט י. פ. אקסלרד) ובהחלטתו מיום 10/4/14 קבע כי הגם ש"כל ההליכים מנוהלים על ידי מנהלה, מר שמואל שלמה, שאינו משפטן ואינו בקיא ברזי המשפט. שקלתי והגעתי לכלל מסקנה, כי אין עובדה זו מצדיקה לנהוג בה, בנתבעת, בגישה מקלה ומיוחדת. לאורך כל ההליכים בתיק זה, הפגנתי, לטעמי, סבלנות ואורך רוח במידה מיוחדת כלפי התובעת... האזהרות שניתנו – לא הועילו, ובכל זאת בית המשפט נהג במנהל התובעת במידה של רחמים ונמנע מהטלת הוצאות." והורה על חיוב המבקשת בהוצאות המשיבים בסך של 4,720 ₪ (כולל מע"מ).

נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער שבפני.

דין הבקשה להידחות על הסף – גם מבלי לבקש תגובת המשיבים.

סעיף 1 (8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט - 2009 קובע כי בהחלטה "בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו" לא תינתן רשות ערעור.

בענייננו, טוענת המבקשת נגד החלטת בית המשפט קמא לחיובה בהוצאות המשיבים – החלטה לגביה לא תינתן רשות לערער.

יתרה מזאת, דין הבקשה להידחות גם מן הטעם שהוגשה בחלוף המועד הקבוע לכך בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. על פי מערכת נט המשפט, ההחלטה נשוא בקשת רשות ערעור זו הומצאה למבקשת עוד ביום 5/6/14 (הודבקה על דלת מגוריו של מנהלה – מר שמואל שלמה), בעוד שבקשת הרשות לערער הוגשה אך ביום 23/9/14 – קרי בחלוף המועד הקבוע לכך בתקנות.

לאור זאת – הבקשה נדחית.

המבקשת תהא רשאית כמובן, אם תמצא כך לנכון, להעלות טענותיה נשוא בקשה זו בתקיפה ערעורית לאחר מתן פסק הדין בתובענה.