רע"א 51848-06-15

המבקשת עותרת כנגד החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' הרשם הבכיר ר' קודסי), שדחה בקשה שלה לבטל פסק דין שניתן בהעדר התייצבות מטעמה. ברקע להליך שלפניי עומדת בקשה לביצוע שיקים שהגישה המשיבה נגד המבקשת בלשכת ההוצאה לפועל. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השיקים, התיק הועבר לבית משפט השלום שזימן את בעלי הדין לדיון בהתנגדות, אלא שלדיון בהתנגדות לא התייצבה המבקשת, ולכן ניתן נגדה פסק דין. היא ביקשה את ביטול פסק הדין, כשהיא מסבירה כי נפלה טעות כלשהי ברישום מועד הדיון ביומנו של בא כוחה. בית המשפט קמא דחה את הבקשה, משום שלא השתכנע מן ההסבר אודות המחדל, ומשום הסיכוי הנמוך שהוא ראה לסיכויי ההגנה.

לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי בטענות המבקשת לא ראיתי לקבלה. אלה טעמיי:

הואיל ואין חולק כי המבקשת זומנה כדין לדיון בהתנגדות, ביטולו של פסק הדין שניתן נגדה אינו יכול להיעשות מחמת הצדק, כי אם לפי שיקול דעתו של בית המשפט, שבכגון דא עליו לשקול, מחד, את ההסבר לאי־התייצבותה של המבקשת לדיון, ומאידך את סיכויי ההתנגדות להתקבל.

ככל הנוגע למחדל, הלכה היא כי טעות של עורך דין אינה בבחינת הסבר מספק. יחד עם זאת, משקל רב יותר ניתן לסיכויי ההתנגדות, באיזון שעל בית המשפט לעשות בין שני היסודות הללו אותם יש לשקול. עיון בכתב ההתנגדות של המבקשת מעלה, כי היא טוענת לכישלון תמורה, כיוון שהסחורה שביקשה לקבל לא היתה כפי שציפתה, הפרת החוזה מצד המשיבה, ועוד כיו"ב טענות. אלא שעל מנת שכישלון התמורה יעלה כדי הגנה מפני ביצוע השיקים, צריך שיהא קצוב, ולא אלה הם פני הדברים במקרה שלפנינו. כיוון שכך – אין בפי המבקשת כל הגנה מפני השיקים. עליה לשלמם, על כן, ואחר כך לתבוע את המשיבה בתביעה כספית על בסיס עסקת היסוד, שם תשטח את הטענות שבהן היא מבקשת לשכנע בהתנגדותה.

מכל הטעמים הללו הנני דוחה את בקשת הרשות לערער. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין של בית המשפט קמא.

משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ה, 28 יוני 2015, בהעדר הצדדים.