רע"א 51559-02-15 דיין נ' ארביב ואח'

המשיבים הגישו לבית המשפט השלום באשקלון תביעה כספית על סך 255,459 ₪ נגד המבקשת ושניים נוספים, בגין אי תשלום התמורה בעבור רכב מסוג מרצדס שרכשו מהמשיבים (להלן – הרכב).

המבקשת הגישה כתב הגנה מטעמה והצדדים החלו בהשלמת הליכים מקדמיים.

ביום 9/1/13 הגישו המשיבים לבית המשפט קמא בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, ומשלא הועברו לעיונם המסמכים המבוקשים, הגישו המשיבים לבית המשפט קמא ביום 26/6/13 בקשה למחיקת כתב ההגנה של המבקשת מכוח תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

בהחלטתו מיום 1/10/13 הורה בית המשפט קמא על הארכת המועד להשלמת ההליכים המקדמיים מטעם המבקשת בשלושים ימים בטרם יורה על מחיקת כתב הגנתה, וביום 9/2/14 נוכח מחדלי שני הצדדים בהשלמת ההליכים המקדמיים שב בית המשפט קמא והאריך את המועד להשלמתם בעוד 45 ימים נוספים.

משלא פעלה המבקשת להשלמת ההליכים המקדמיים מטעמה, גם לאחר האורכות הנוספות, הגישו המשיבות לבית המשפט קמא ביום 26/3/14, בקשה נוספת למחיקת כתב הגנתה של המבקשת.

בית המשפט קמא הורה על קבלת תגובת המבקשת לבקשת המחיקה, אולם המבקשת לא צייתה ולא הגיבה גם להחלטה זו. ביום 23/4/14 פנו המשיבים לבית המשפט קמא בבקשה למתן החלטה בבקשת המחיקה, בהיעדר תגובה.

בהחלטתו מיום 15/5/14 נעתר בית המשפט קמא (כב' השופטת ס. כהן) לבקשת המשיבים והורה על מחיקת כתב ההגנה של המבקשת בקובעו כי "במקרה זה, ניתנו אורכות רבות לקיום הצווים אלא שהנתבעת (המבקשת – י.א.) לא קיימה החלטות בית המשפט, כאשר התנהלותה הביאה לעיכוב של ממש בניהול ההליך ואף לא הוגשו תצהירי עדות ראשית בשל כך... בחלוף הזמן ולאור הזדמנויות רבות שניתנו ושלא נוצלו, כשהאחרונה שבהן אף לא זוכה להתייחסות כלשהי, ובשים לב לחשיבותם של המסמכים שלא גולו, לא מצאתי מקום להאריך המועד פעם נוספת...".

ביום 5/6/14 ניתן פסק דין המקבל את תביעת המשיבים על יסוד כתב התביעה (להלן – פסק הדין).

רק ביום 20/10/14, בחלוף למעלה מארבעה חודשים (!), הגישה המבקשת לבית המשפט קמא בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי ניתן במחטף, בהתבסס על מצג שווא שהציגו המשיבים בפני בית המשפט קמא ובחוסר סמכות - שעה שלטענתה, היא השלימה את ההליכים המקדמיים מטעמה ומשכך, לשיטתה, בטל פסק הדין מעיקרו.

לאחר קבלת תגובת המשיבים, דחה בית המשפט קמא, בהחלטתו מיום 20/1/15 (כב' השופטת ס. כהן) את הבקשה לביטול פסק הדין, מן הטעם שהוגשה בחלוף המועד הקבוע לכך ומבלי שניתן הצדק סביר לאיחור בהגשתה. כמו כן קבע בית המשפט קמא, כי באשר לטענת המבקשת למצג שווא ולהיות פסק הדין בטל מעיקרו, הרי שאין למבקשת להלין אלא על עצמה שעה שלא הגיבה לבקשות המשיבים להורות למבקשת על השלמת ההליכים המקדמיים מטעמה ועל מחיקת כתב הגנתה.

כמו כן, הוסיף בית המשפט קמא וקבע כי "...אותם מסמכים שהתבקשו על ידי המשיבים, הם מסמכים שעל פיהם ניתן להגיע לחקר האמת... לפיכך, בהיעדרם של המסמכים המבוקשים, נותרה טענת המבקשת ללא ביסוס ובוודאי לא ניתן לומר, כעת, בהעדר כל אותם מסמכים, כי סיכויי הגנתה גבוהים..." וכי לא מצא "כי ביטולו של פסק הדין יביא למתן אפשרות לקידום ההליך... ולפיכך, איני מוצאת כל טעם ענייני בביטולו של פסק הדין".

נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער שבפני.