רע"א 50865-12-15 עוויד נ' בדראן

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בעכו (כבוד הרשמת הבכירה ו. יונס) מיום 25.11.15 בתא"מ 2146-04-15.

2.המשיב הגיש לביצוע בלשכת ההוצל"פ שיקים שנמשכו על ידי המבקש. האזהרה נמסרה למבקש ביום 1.3.15.

3.המבקש הגיש בקשה לסילוק על הסף. המבקש טען כי ממועד פירעון השיקים חלפו למעלה מ- 7 שנים והשיהוי גרם לו נזק ראייתי. כמו כן טען כי המשיב לא נקט נגדו בהליכים לגביית סכום השיקים וכי האזהרה נשלחה אליו רק כעבור 12 שנים ממועד הפרעון.

4.המשיב התנגד לבקשה. המשיב טען כי הבקשה לא נתמכת בתצהיר . כמו כן טען כי השיקים נמסרו לו בשנת 2003 אך המבקש לא שילם את תמורתם. ביום 30.1.07 הוא פתח תיק הוצל"פ לביצוע השיקים והאזהרה למבקש הודבקה על דלת ביתו , לאחר שלא הצליח לאתר את המבקש.

5.המשיב טען כי בעקבות הדבקת האזהרה התקשר אליו המבקש והבטיח לשלם לו את החוב .

6.המשיב טען כי בקשת הביצוע כמוה כפסק דין ותקופת ההתיישנות עליה היא 25 שנה. כמו כן טען כי על המבקש הנטל להוכיח כי החוב סולק.

7.בהחלטה מיום 25.11.15 דחה בימ"ש קמא את בקשת המבקש הן לאור העובדה שהבקשה לא נתמכה בתצהיר והן לאור העובדה שתיק ההוצל"פ נפתח בשנת 2007 , על ידי הדבקת האזהרה במענו של המבקש , המהווה המצאה כדין ולפיכך התביעה השטרית לא התיישנה.

8.החלטת בימ"ש קמא משתרעת על עמוד וחצי. בקשת רשות הערעור משתרעת על 13 עמודים (59 סעיפים). בבקשה טען המבקש כי לא היה צורך בהגשת תצהיר מאחר והעובדות אינן שנויות במחלוקת ו/או כי הוגש תצהיר במסגרת אחרת וכי היה על המשיב להמציא לו את האזהרה ולא רק לפתוח את תיק ההוצל"פ ומאחר ואין ראיה על משלוח האזהרה – חלפה תקופת ההתיישנות.

9.דין הבקשה להידחות. בימ"ש קמא קבע כי בוצעה למבקש המצאה כדין של האזהרה ביום 20.2.07 ומשכך, ממילא נשמט הבסיס תחת טענות המבקש , החולק על קביעה זו. המדובר בקביעה עובדתית בה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב, ובנסיבות הבקשה, על טיעוניה הארוכים והמפורטים, לא מצאתי נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהכלל.