אהרן נ' כהן

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט רונן אמיר) מיום 5.5.17, בתא 55217-03-16, ולפיה, דחה את בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה על דרך צירוף נתבע נוסף והגדלת סכום התביעה ובהתאם העברתה לבירור בפני בית המשפט המחוזי, נוכח הגדלת סכום התביעה ל- 3 מיליון ₪ המעמידה הסמכות לבית המשפט המחוזי, וכן חייב המבקש בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ₪ .

במסגרת בקשת רשות הערעור טען המבקש, כי נוכח הערות בית המשפט קמא בישיבת קדם משפט שהתקיימה בפניו ולפיה על המבקש לאחד מכלול טענותיו תחת עילת התביעה הקיימת לו כנגד המשיבה, הגיע הוא להסכמה דיונית עם ב"כ המשיבה ולפיה יגיש כתב תביעה מתוקן בנדון.

בסמוך לאחר מכן עשה כן, ובמסגרת תביעתו החדשה תיקן את סכום התביעה והעמידה על 3 מיליון₪ וכן צירף בעל דין נוסף והוסיף עובדות וטענות. לצד זאת ביקש העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי, נוכח סכום התביעה.

בית המשפט המחוזי דחה הבקשה משורה של טעמים בין השאר כי לא הותר למבקש לצרף בעל דין וכי אין תביעתו המתוקנת ברורה דיה. בהתאם, הורה על המשך דיון על בסיס כתב התביעה הקיים.

המבקש טוען, כי מקום שאישר בית המשפט קמא את ההסדר הדיוני שבין הצדדים, אשר איפשר לו להגיש כתב תביעה מתוקן, היה עליו להתיר את תיקון כתב התביעה ולהיעתר לבקשתו להעבירה לבית המשפט המחוזי.

כעולה מהכתובים המבקש קיצר דרכו הדיונית וביום 10.5.17 הגיש התביעה – נשוא בקשתו לבית המשפט קמא - ישירות אל בית המשפט המחוזי – במסגרת 20334-05-17.

בהינתן האמור, הרי שגם אם שגה בית המשפט קמא אשר נמנע מלכבד הסדר הדיוני שגובש בין הצדדים, אזי בנסיבות הקיימות הפך הדיון בבקשת רשות הערעור לתיאורטי שהרי שהתובענה תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי כפי שביקש המבקש.

בהינתן האמור אין להידרש עוד לבקשה זו.

המבקש מוסיף ומבקש מערכאה זו אשר תורה לגזברות בית המשפט המחוזי לזכות את המבקש בסכום האגרה אותו שילם בגין תביעתו לבית המשפט השלום.

אין המדובר בנושא לדיון כעת בהעדר החלטה בנדון עליה מבקש המבקש לערער.

בפני המבקש פתוחה הדרך למצות סוגיית תשלום אגרת בית המשפט בפני הערכאה הדיונית בבית המשפט השלום, נוכח כוונתו למחוק ההליך שם.