רע"א 49630-06-15

1.לפניי בקשה למתן רשות לערער על החלטתו מיום 1.6.15 של בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשמת הבכירה בלהה יהלום) שניתנה בת.א. 57450-05-13. בהחלטה זו נעתר בית המשפט לבקשת המשיב ופטר אותו מתשלום האגרה המתחייבת בגין תביעה כספית בסך מיליון ₪ שהמשיב הגיש נגד המבקשת.

2.ראשית יש להזכיר, כי שאלת תשלום האגרה היא בראש ובראשונה עניינה של המדינה ולא עניינו של הצד הנתבע. במקרה הנדון הועברה הבקשה להתייחסות המדינה, ונציגה נמנע מלנקוט עמדה לגופם של דברים, והשאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

3.באשר לשאלת מצבו הכלכלי של המשיב, הדעת נותנת כי המבקשת הייתה מודעת לכך שמצבו הכלכלי אינו שפיר, שהרי המשיב ניהל את החשבון של עסקו אצל המבקשת, המפרטת בבקשתה את תמונת הדברים באשר להתנהלותו של החשבון המצביעה על קשיים בהם היה המשיב נתון. בתצהירו העדכני מיום 10.3.15 הצהיר המשיב, כי היקף החובות שלו בלשכת ההוצאה לפועל עומד על סכום של 1,200,000 ₪, וכי גם כנגד אשתו נפתח תיק הוצאה לפועל. עוד הצהיר המשיב, כי במסגרת ההליכים שמתנהלים נגדו בלשכת ההוצאה לפועל נקבע, כי עליו לשלם סכום של 900 ₪ לחודש, ואולם הוא מתקשה לשאת גם בתשלום זה ("לצערי ישנם חודשים שבהם אין לי אפילו את הסכומים הנדרשים כדי לשלם את תשלומי האיחוד – אם כן ודאי וברי שאין לי יכולת לעמוד בתשלום אגרת המשפט בתיק זה – סכום שהוא דמיוני עבורי"). אני סבור, כי די בכך כדי להניח את התשתית הנדרשת לצורך ענייננו.

4.אכן, החלטתו של בית משפט קמא קצרה היא ותמציתית, ואולם עולה ממנה כי בית המשפט עיין לא רק בבקשה ובתגובותיה, אלא גם "בטענות התובע בכתב התביעה". מכאן, לכאורה, שבית המשפט מצא שהתביעה מגלה עילה. בהקשר זה אומר, שהמבקשת טוענת כי מהראיות והמסמכים המצויים בידה ניתן להיווכח בקלות שלתביעה אותה הגיש נגדה המשיב אין כל יסוד. אם אמנם כך הדבר, הרי שבירור התובענה לגופה לא צפוי להיות ממושך. ואם תידחה תביעתו של המשיב, תוכל המבקשת לבקש כי בית המשפט יחייב את המשיב בהוצאותיה.

5.ההחלטה מושא הבקשה שהגישה המבקשת ניתנה במסגרת מרחב שיקול הדעת המסור לבית המשפט ביחס לעניינים מסוג זה. ההחלטה שניתנה אינה ההחלטה האפשרית היחידה, ויתכנו גם החלטות אחרות שאף הן סבירות. השאלה אליה עליי להידרש היא, האם יש עילה שבדין לתת למבקשת רשות לערער על החלטה זו, והמסקנה אליה הגעתי היא שלנוכח סבירותה של ההחלטה יש להשיב על שאלה זו בשלילה.

6.סוף דבר. החלטתי לדחות את הבקשה. הואיל ולא התבקשה תשובת המשיב, אינני מחייב את המבקשת בהוצאות.

ניתנה היום, י"ח ניסן תשע"ו, 26 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.