רע"א 49433-07-16

1.החלטה בבקשה למתן פטור מחובת הפקדת ערבון שהוטלה על המערער מכוח תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי.

2.שניים הם התנאים המצטברים למתן פטור מהפקדת ערבון. ראשית, שיניח המבקש תשתית מספקת שתלמד על העדר יכולת כלכלית; ושנית, שיצביע על כך שיש לערעור שהגיש סיכויים של ממש [ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, (פורסם בנבו), פסקה 7 (17.10.2007)].

3.אשר לשאלת יכולתו הכלכלית של המערער. בתמיכה לבקשתו צרף המערער אישור מיום 21.5.2013 של המוסד לביטוח לאומי לפיו הינו במעמד של מי "שאינו עובד כשכיר או עובד כעצמאי" החל מתאריך 1.1.2012 ואולם, על סמך מסמך נוסף שצרף המערער לבקשתו, בתקופה שמיום 10/2012 ועד ליום 4/2013 עבד הוא כשכיר בחברת 'מאיה ניהול תברואה 1995'. בתצהירו טען המערער כי משפחתו מתקיימת מקצבת נפגעי עבודה, רעייתו אינה עובדת וכי לבני המשפחה – אין כל רכוש ו/או כחסכונות. גם אם האמור בתצהיר משמעותי, אין להתעלם מכך, שאסמכתאות לתמיכה באמור לעיל – לא צורפו.

4.לשאלת סיכויי הערעור. בית המשפט עיין בפסיקה המהווה בסיס לבקשת רשות הערעור ובטענות המבקש. המדובר בתביעה שהוגשה בגין פגיעה שארעה למבקש ביום 25.12.2011. בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 28.7.2016, בשים לב לבקשה שהוגשה להעברת ההליך לבית משפט זה, קבע כי לא נמצאו 'טעמים שמצביעים על שינויים שהתחוללו מתחילת ההליך, לא כל שכן, שינויים מהותיים אשר משליכים על שאלת הסכמות, בפרט, שיעור הנכות, זולת הערכת מחודשת של אומדן הנזק'. פסיקה זו, לכאורה, מנומקת ומבוססת. נוכח זאת, אין לומר שסיכויי הערעור נחזים להיות גבוהים ובתוך כך תצוין בש"א 9651/07 אבו רביע נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו, 6.2.2008) לפיה, הנחה היא לבית משפט זה, שההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור נכונה ומכאן שיש הצדקה בחיוב המערער בערבון.

5.מן הצד האחד, יש לייחס משקל להערכתי שסיכויי הערעור גבוליים, אך מן הצד האחר, נכון אני לקבל חלקית, בין היתר בשל היעדר אסמכתאות מספקות, את הטענה שהמצב הכלכלי מצדיק התחשבות. נוכח זאת, הבקשה לביטול ערבון תידחה, אך במקביל, נכון אני להפחיתו ולהעמיד את שיעורו על הסך של 5,000 ₪.

6.הפקדת העירבון – תוך 14 יום.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ו, 10 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.