רע"א 493-03-15 רמ-הובלות שפרעם בע"מ נ' ס.א.ס.א פרוייקטים הנדסיים בע"מ

1.בבקשת רשות הערעור שבכותרת מלינה המבקשת (התובעת בתיק העיקרי) כנגד החלטת בימ"ש קמא (כב' השופטת. ע. הוד, בימ"ש שלום נצרת) מיום 25/2/2015, במסגרתה הורתה על צמצום העיקולים הזמניים שהוטלו על המשיבה (להלן: "ההחלטה").

2.נקדים כי המבקשת הגישה נגד המשיבה תביעה כספית ע"ס כ- 550 אש"ח בגין חוב נטען כנגד שירותים ומוצרים שסופקו.

בהחלטה מיום 13/1/2015 הוטל צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, בהיקף נרחב וכפי בקשת המבקשת.

לאחר שהמשיבה הגישה בקשה לביטול העיקולים הזמניים שהוטלו כאמור, ניתנה (ללא דיון במעמד הצדדים) החלטת בימ"ש קמא מיום 15/2/2015, במסגרתה הותיר בימ"ש קמא את העיקולים שהוטלו על כנם (להלן: "ההחלטה מ- 2/15").

בהחלטתי מיום 24/2/2015 אשר ניתנה בעקבות בר"ע (בר"ע 40881-02-15) שהגישה המשיבה על ההחלטה מיום 2/15 וההסכמה שגובשה, הוריתי על השלמת הבירור בפני בימ"ש קמא, על מנת שייתן החלטתו, לאחר קיום דיון במעמד הצדדים. בהחלטתי הנ"ל הובהר כי אין במפורט כדי נקיטת עמדה לגוף הטיעונים.

כאמור ביום 25/2/2015 קיים בימ"ש קמא את הדיון בפניו ולאחר ששמע טיעוני הצדדים החליט את החלטתו נשוא הבר"ע הנוכחית.

3.לאחר עיון, בחינה ואיזון אני רואה לדחות את הבקשה, זאת ללא צורך בקבלת תגובה.

4.כידוע, שיקול הדעת המסור לערכאה הדיונית במסגרת הליכים הנוגעים לסעדים זמניים ובפרט כבענייננו, הינו שיקול דעת רחב ביותר, אשר ערכאת הערעור תתערב בו במקרים חריגים בהם ברור שהערכאה הדיונית נתפסה לטעות או עשתה שימוש שרירותי בשיקול דעתה (ראה למשל רע"א 2397/06 אברג'יל נ' מינהל מקרקעי ישראל (6/8/2006), רע"א 9123/07 יניב מעייני נ' עכו ביי בע"מ (30/10/2007).

ההחלטה דנן אינה נמנית עם אותם חריגים המצדיקים התערבות, מכל וכל.