רע"א 49118-06-16 ניו גאמפנו ריטייל בע"מ ואח' נ' גלובל ריטייל גרופ בע"מ

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 22.5.16 בתיק 1851-07-14 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים לזמן לעדות עד לאחר שכבר הסתיים שמיעת הראיות כ"עדות מפריכה".

2.הצדדים מנהלים הליך בפני ערכאה קמא במסגרתו הגישו תביעות הדדיות אשר בלב המחלוקת ניצבת התקשרות עסקית בין הצדדים.

3.בסוף ישיבת ההוכחות האחרונה שהתקיימה ביום 20.4.16, ביקש ב"כ הנתבעים – המבקשים להעיד עד הזמה, וזאת בעקבות בדיקה שנערכה לאחר עדותו של העד שאול מור מיום 28.3.16. בימ"ש קמא הורה להגיש בקשה בענין עדות ההזמה המבוקשת עד ליום 6.5.16.

הוגשה "בקשה להתיר הבאת עדות מפריכה". עדותו של מר מאיר נפרין; וזאת כדי להפריך את עדותו של מר שאול מור.

לאחר שהוגשה תגובה ניתנה ההחלטה נושא הבר"ע במסגרתה נדחתה כאמור הבקשה מהנימוק כי "ניתן היה להביא כל עדות רלוונטית לדו"חות וזהות עורכם בעת הגשת תצהירי העדות של הנתבעים. משלא נעשה כן, אין להתיר כעת השלמת ראיות לאחר ששלב העדויות הסתיים, אחרת לעולם לא יהיה סוף למשפט."

4.בבר"ע שבפני משיגים המבקשים על ההחלטה וטוענים כי יש לאפשר את זימון העד שהתבקש היות ולא היה ידוע קודם לכן על קיומו מחד, ומאידך אף אם ניתן היה לזמנו קודם לכן, הרי שגילוי האמת מצדיק במקרה זה את מתן העדות המאוחרת.

5.המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי למבקשים כלל לא עומדת זכות לבקש עדות הזמה וכי עיכוב נוסף בהליך יגרום להם עינוי דין. המשיבה מדגישה כי הבקשה הוגשה ביחס לתביעה שהוגשה נגד המבקשים (כלומר- במעמדם כנתבעים ולא כתובעים שכנגד). אין זכות מוקנית לנתבע להבאת ראיות הזמה ותקנה 158 (א) (1) לתקסד"א מאפשרת לבימ"ש לפי שיקול דעתו להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות.

6.לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי לנכון לדחות את הבקשה:

(א)כאשר מדובר בבקשה "רגילה" לזימון עד מטעם הצדדים, הלכה ידועה היא כי "העילות שבגינן בית משפט מוסמך לסרב להזמין עד, כמפורט בסעיף 1(ב) לפקודה, הן אך ורק שתי אלו: אין צורך בעדות, או שמטרת ההזמנה אינה גלוי האמת. תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי משלימה סעיף זה, וקובעת כי "אם נקבע תאריך לדיון בתובענה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להזמין עד, אם למתן עדות ואם להצגת מסמכים". גישת הפסיקה היא כי הסמכות לסרב להזמין עד צריכה להיות מופעלת בזהירות רבה ולעיתים נדירות." (רע"א 5573/15 אברבוך נ' OTKRITIE INTERNATIONAL INVESTMENT MANAGEMENT LTD,, 17.8.15 – להלן: "עניין אברבוך")