רע"א 476-02-15 מ' ואח' נ' פולאק

מונחת לפני בקשת המבקשים לפטור מערבון בתיק, העומד על סך של 10,000 ₪.

בקשת רשות הערעור הנדונה הוגשה על פסק דינו של בית המשפט השלום בעש"א 29675-09-14 מיום 4.12.14 (כב' השופט ע. מאור) במסגרתו נדחה ערעור המבקשים על החלטת רשמת הוצאה לפועל בטענת "פרעתי".

לטענת המבקשים, אשר לא נתמכה בתצהיר, מצבם הכלכלי קשה, המבקש 1 הוכרז חייב מוגבל באמצעים, והמבקשים הפכו לדרי רחוב. מצבו הבריאותי של המבקש בכי רע הוא עבר ניתוח בעקבות מחלת הסרטן בה חלה, עבר שני צנתורים בשל אירועים לבביים ואף נמצא כי הוא סובל מירידה קוגניטיבית וזקוק לעזרה והשגחה. עוד נטען כי למבקש אין כל נכס בבעלותו אף אחד לא מוכן לתת לו הלוואה. כמו כן המבקש 2 הוכרז אף הוא כחייב מוגבל באמצעים. לטענתו הוא מתפרנס בקושי מעבודות משק בית ומהם הוא משלם את הוצאות קיומו ואין ביכולתו לשלם העירבון בתיק. עוד טענו המבקשים לגבי סיכויי הערעור.

המשיבה הגישה תגובתה וטענה כי יש לדחות את הבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשים תגובת המשיבה ובהעדר תשובה מטעם המבקשים, אשר המועד להגשתה חלף, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.

הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."