רע"א 46638-01-15 שמול נ' שירותי בריאות כללית

המבקשים הגישו לבית המשפט השלום באילת תביעת פיצויים נגד המשיבה בטענת רשלנות רפואית בכל הנוגע לטיפול אשר ניתן לאב המשפחה המנוח, יצחק שמול ז"ל, על ידי בית החולים יוספטל והמרכז הרפואי מאיר- המצויים בבעלות המשיבה.

ביום 11/3/14 מינה בית המשפט קמא את פרופ' ס. הייצ'יק כמומחה מטעמו בתחום הראונקולוגיה לצורך בחינת אופי הטיפול הרפואי שניתן למנוח וטענות הרשלנות המועלות נגד המשיבה בנוגע לטיפול שניתן (להלן – המומחה).

ביום 17/8/14 הוגשה לבית המשפט קמא חוות דעתו של המומחה ולפיה בכל הנוגע לטיפול ולגילוי מחלתו של המנוח, פעלו בתי החולים של המשיבה בסבירות ועל פי ההוראות הקבועות בספרות לטיפול במחלה מסוג זה (להלן – חוות הדעת).

בחלוף כשלושה חודשים, ביום 11/11/14, הגישו המבקשים לבית המשפט קמא בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה בטענה כי בחוות הדעת לא התייחס המומחה לשאלה המרכזית לשמה מונה – והיא אופי הטיפול אשר ניתן למנוח.

לאחר קבלת תגובת המשיבה, דחה בית המשפט קמא (כב' השופט י. טופף), בהחלטתו מיום 23/12/14 את הבקשה, מן הטעם שהחלטה המורה על פסילת חוות דעת מומחה תינתן רק במקרים חריגים בהם נפל פגם מהותי בחוות הדעת, בעוד שבעניינו לא מצא בית המשפט קמא כי המומחה פעל בחוסר מקצועיות או שמא היה מצוי הוא בניגוד עניינים כלשהו המצדיק את פסילת חוות הדעת, ובייחוד שעה שחוות דעתו מתיישבת עם יתר חוות הדעת שהוגשו מטעם המומחים בתחומי הרפואה הנוספים שמונו, ולאחר שהמבקשים השתהו משך כשלושה חודשים בטרם הגישו את בקשת הפסילה ומבלי שהקדימו לפנות בשאלות הבהרה למומחה.

נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער שבפני.

לבקשתם צירפו המבקשים בקשה לפטור מהפקדת העירבון הקבוע להליך זה מחמת חיסרון כיס.

דין הבקשה להידחות – גם מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

עיון בהחלטתו המפורטת של בית המשפט קמא, מעלה כי לא נפל בה פגם המצדיק התערבות ערעורית.

עיון בחוות דעתו של המומחה מעלה כי אכן מדובר בחוות דעת אובייקטיבית הסוקרת את עברו הרפואי של המנוח אל מול הממצאים הרפואיים שהובאו לעיונו של המומחה על ידי המבקשים, בסופה הגיע המומחה למסקנה כי המנוח קיבל טיפול רפואי ראוי וסביר.

ככל שחלקו המבקשים על מסקנתו האמורה של המומחה או שמא סברו כי חוות הדעת ניתנה בחסר, ניתן היה להתגבר על מכשול זה באמצעות שליחת שאלות הבהרה למומחה או בפניה בבקשה לבית המשפט קמא להורות למומחה להשלים את חוות דעתו.

על פי הפסיקה, וכפי שציין בית המשפט קמא בהחלטתו – ובצדק - בתי המשפט יורו על פסילת חוות דעת מומחה במקרים חריגים בהם מדובר בפגם היורד לשורשה של חוות הדעת, אולם ככל שמדובר בטענה לפגם, לכאורי, הניתן לתיקון באמצעי סביר ויעיל של השלמת חוות דעת או שאלות הבהרה, אין מקום להורות על פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה רפואי אחר.