רע"א 46510-12-16 שיבלי נ' שיבלי ואח'

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת רים נדאף) בת.א. 16118-09-13 מיום 13/12/16, על פיה דחתה בקשת המבקש לפסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט.

המבקש הגיש לבית משפט קמא תביעה לפירוק שיתוף בחלקה מס' 79 גוש 17215 אדמות כפר שיבלי (להלן: "החלקה"), בה המבקש הינו בעלים של 3/7 חלקים. בית המשפט מינה מומחה מטעמו כאשר בהחלטתו מיום 20/08/14 קבע, כי המומחה יכין תשריט חלוקה מוצעת בהתאם לחלקים המשותפים של השותפים בחלקה, וכן כי ככל שקיים צורך בתשלומי איזון בהתחשב במצב בשטח, יודיע על כך המומחה שמונה.

המומחה של בית המשפט הכין את חוות הדעת ונחקר בבית המשפט. בעקבות חקירתו של המומחה, עתר המבקש מבית המשפט קמא להורות לו לתקן את התשריט בנקודות ספציפיות אשר לטענתו הודה המומחה כי שגה לגביהן במהלך חקירתו בבית המשפט. בית המשפט דחה את הבקשה, ולאור החלטה זו הגיש המבקש בקשה נוספת לפסילת חוות הדעת. בית משפט קמא בהחלטתו נשוא בקשה זו, דחה את הבקשה תוך שקבע, בין היתר, כי אי הסכמה עם אופן החלוקה של המומחה הינה עילה להעלאת טענות במסגרת הסיכומים ולא עילה לפסילת חוות הדעת. בית המשפט הוסיף כי לא שוכנע כי חוות הדעת לא נערכה בצורה מקצועית ואי שביעת רצון של המבקש מקביעות המומחה אינה עילה לייחס לו שיקולים זרים או לא מקצועיים ללא כל ביסוס.

לאחר עיון בבקשה ובכלל החומר שבתיק בית משפט קמא, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

ראשית אציין, כי ערכאת הערעור נמנעת מלהתערב במקרים בכגון דא, להוציא מקרים היוצאים מגדר הרגיל. העניין שלפנינו, אינו נמנה עם מקרים אלה. לגופו של עניין, מקובלים עליי הטעמים שפרשה השופטת קמא בהחלטתה המנומקת היטב. עניין לנו במומחה שמונה מטעם בית המשפט שנתן חוות דעת מקצועית בהתאם להחלטת בית המשפט. המבקש אשר לא היה שבע רצון מחוות הדעת, שלח תחילה שאלות הבהרה, ומשלא סיפקו אותו, חקר את המומחה בבית המשפט. בעשותו כן יכול היה המבקש להציג בפני בית המשפט את כל טענותיו לעניין חוות הדעת, כאשר העובדה שלמבקש "השגות" שונות באשר לשגיאות שנפלו בה לשיטתו, בוודאי שאינה מקימה לו זכות לעתור לתיקונה בהתאם לרצונו. אף טענות המבקש על קיומו של חשש למשוא פנים, נטענו ללא ביסוס ודינן להידחות. באשר לטענתו כי החלוקה המוצעת על ידי מומחה בית המשפט יש בה כדי לקפח אותו, הרי בית משפט קמא קבע כי טענות אלה מקומן בסיכומים לאחר שמיעת ראיות. גם קביעה זו מקובלת עליי, ואינני רואה מקום להתערב בה.

בהינתן האמור, הנני מורה על דחיית הבקשה.

משלא נתבקשה כל תשובה, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ז, 28 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.