רע"א 45365-05-15

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת קלמפנר נבון) בת"א 45535-10-10, במסגרתה נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיב והורה על ביטול פסק הדין, שניתן בהיעדר הגנה ביום 21/12/10, תוך שחייב את המשיב בהפקדת סך של 25,000 ₪, כתנאי לביטול פסק הדין.

2.מעיון בתיק עולה, כי ביום 24/10/10 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיב, בה עתר למתן צו הצהרתי לביטול הסכם, להשבת שיקים ולסעד כספי על סך של כ-110,000 ₪.

3.המבקש פעל להמצאת כתב התביעה למשיב, לטענתו, באמצעות דואר ישראל, ובחלוף המועד להגשת כתב הגנה, הגיש המבקש ביום 21/12/10 בקשה למתן פסק דין.

4.ביום 21/12/10 ניתן כנגד המבקש פסק דין בהיעדר כתב הגנה, אשר חייב את המשיב להחזיר למבקש שיק וכן חייבו במלוא סכום התביעה ובהוצאות משפט.

5.ביום 05/04/15 הגיש המשיב בקשה לביטול פסק הדין בהיעדר הגנה, במסגרתה טען, כי לא ידע אודות ההליך שהתנהל בפני בית משפט קמא וכי באישור המסירה נפלה טעות, שכן שמו, כמופיע בתעודת הזהות, הינו עאסלה מוחמד עלי, ואילו באישור המסירה נכתב אחרת: מוחמד עלי עיסא עאסלה.

כן טען המשיב, כי לגופו של עניין, החליף בתקופה הרלבנטית רכבים שונים. לטענתו, אין מקום לחייבו בתשלום קנס בגין אי רישום הבעלות ברכב, מה גם שהעסקה בוטלה בשלב מאוחר יותר בהסכמת הצדדים. עוד טען המשיב, כי העסקאות נכרתו עם המבקש ולא עם התובעים 2 ו-3, כי המבקש הוא שביטל שיקים, אשר נועדו להיפרע בסך של כ-50,000 ₪, וכי המבקש חב למשיב סך של 64,000 ₪. עוד ציין המשיב, כי נערכה סולחה בין הצדדים, ובניגוד למצופה, פנה המבקש ללשכת ההוצאה לפועל ופעל לראשונה למימוש פסק הדין.

6.בית משפט קמא בהחלטתו מיום 14/04/15 דן בטענות הצדדים אחת לאחת. בית משפט קמא לא קיבל את טענת המשיב, כי כתב התביעה לא הומצא לו, וזאת בהסתמך על אישור המסירה שהוצג בפניו, הנושא את חתימת המשיב, וזאת חרף העובדה, ששמו של המשיב נכתב בצורה מעט שונה באישור המסירה.

זאת ועוד, בית משפט קמא ציין בפסק דינו, כי אף אם ניתן היה לקבל את טענת המשיב, כי כתב התביעה לא הומצא לו כדין, הרי שקיומו נודע לו, לכל המאוחר, בשנת 2011, במסגרת הליך אחר שהתנהל בין הצדדים, וזקף לחובתו של המשיב את העובדה, שישב בחיבוק ידיים כל אותו פרק זמן.

ואולם, בית משפט קמא סבר, כי בעטיו של מחדל זה, נהוג לפסוק הוצאות ולא לנקוט בסנקציה חמורה של הותרת פסק הדין על כנו.