רע"א 44458-04-15

על החלטת בית המשפט השלום בנצרת (כב' סגן הנשיא ס' יוסף) בת"א 42049-11-10מיום 22.03.2015.

פסק דין

2.המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבות. לטענתו, הוא נפגע באוזנו במהלך שחיה בקייטנה שאורגנה ונוהלה ע"י משיבה 1. להוכחת טענותיו צרף המבקש לכתב התביעה חוות דעת רפואית. המשיבים הגישו חוות דעת רפואית נגדית, השוללת את הקשר הסיבתי בין הנזק לאירוע הנטען. בנסיבות אלה מינה בית המשפט קמא מומחה רפואי מטעמו (להלן: המומחה). המומחה הגיש חוות דעתו, וסבר כי השינויים באוזניו של המבקש הינם מולדים, או נגרמו כתוצאה מהליך דלקתי שנמשך מספר שנים, משמע לא נגרמו בעקבות התאונה הנטענת. המבקש הגיש בקשה לפסילת חוות הדעת ובה הוא טען, כי קיימת סטייה ניכרת בין מסקנת המומחה לבין התרחשות האירועים הרפואיים בפועל. הוא הוסיף וטען, כי המומחה קבע קביעות רפואיות שלא התבססו על תיעוד רפואי קודם.

3.בית המשפט קמא דחה את הבקשה, תוך חיוב המבקש בהוצאותיה, החלטה כנגדה מלין המבקש כעת. השופט קמא הנכבד קבע, כי המומחה ביסס מסקנתו על דו"ח ה CT-ממנו עולה כי מדובר בשינויים כרוניים באוזני המבקש, אשר לא יכלו להתרחש בפרק זמן של חודש ממועד התאונה ועד למועד הבדיקה.

4.בבקשת רשות ערעור שהניח לפניי טוען המבקש, כי עברו הרפואי אינו מאפשר קביעה בדבר קיומו של נזק באוזניו עובר לאירוע התאונה. ממסמכי בית החולים עולה, כי המבקש שוחרר לאחר טיפול בסיטואציה דלקתית חריפה, סיטואציה אשר נוצרה בעקבות התאונה.

5. לאחר עיון בבקשה על נספחיה לא ראיתי כי היא צריכה תשובה, ולכן אדחנה על אתר, בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הטעמים שמטעים המבקש בבקשתו לפסילת חוות הדעת של המומחה אינם מצדיקים, לכאורה, את הפסילה. מכל מקום, מקומה של ההתמודדות עם חוות הדעת הוא בהמשך ההתדיינות, ולמבקש עומדת לעולם הזכות להתמודד עם פסיקתו של השופט קמא, על כלל ההחלטות הניתנות במהלך ההתדיינות, במסגרת ערעור שיוגש בעתיד על פסק הדין, אם יוגש.

5.אשר על כן הנני דוחה את הבקשה. משלא נתבקשה תגובה, לא אתן צו להוצאות.