רע"א 4417-10-16 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ ואח'

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בת"א-יפו (כב' השופט-עמית מ' סובל) מיום 21.8.16 ברע"צ 7743-07-16. המבקשת נושה במשיבה 3 (להלן: החייבת) סך של שלושים ושלושה מיליון ₪.

החייבת הגישה בקשה למחוק את הבר"ע על הסף מחמת איחור בהגשתו והמבקשת הגישה תגובתה בה ביקשה לדחות את הבקשה ולמען הזהירות ליתן ארכה להגשת הבר"ע עד למועד הגשתה בפועל ביום 5.10.16 בשעה 19:00:39.

לאחר ששקלתי את הבקשה, עיינתי בתגובה ובתשובה לתגובה, וכן בחנתי את מועד הגשת הבר"ע בנט המשפט, מצאתי כי מדובר במקרה שלצורך מועד הגשת הערעור ניתן לראותו כערעור שהוגש במועד.

המועד להגשת הערעור, בהתחשב בפגרת בית המשפט הוא 5.10.16. הערעור הוגש באותו יום (5.10.16) באמצעות הנט, לאחר שעות ההגשה הפורמליות במזכירות, ובשעה 19:00.

סעיף 3 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, מגדיר יום כדלקמן: "יום" - תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו", ומכאן שלטעמי, המועד האחרון להגשת הבר"ע באמצעות מערכת "נט המשפט", היה ביום 5.10.16 בשעה 24:00.

לאור האמור לעיל, נחה דעתי כי הבר"ע הוגשה במועד ודי בכך לדחיית בקשת החייבת למחוק הבר"ע על הסף.

עוד אציין, כי טענות החייבת בדבר מו"מ שנוהל בין הצדדים, והעדר הסכמה למתן ארכה להגשת הבר"ע, אינה רלוונטית באשר בית המשפט שוקל שיקולים שביניהם בין היתר משך האיחור. ובבואנו לשקלל את הדברים, הרי ש"הנטייה להאריך את המועד פוחתת ככל שהאיחור גדול יותר" (בש"א 1461/12 בן דוד נ' נחמיאס, 20.2.12) ולהפך. במקרה שבפני יש אם כך לומר שגם לו מדובר היה באיחור של שעות בודדות, הרי שלנוכח פרק זמן האיחור, הנטייה להאריך את המועד גדלה.

עוד אציין כי בקשה למחיקת ערעור על הסף בשל איחור בהגשתו, מן הראוי להגיש מיד עם תחילת ההליך ולא בחלוף ארבעה חודשים (הבקשה הוגשה ביום 26.2.17) ובסמוך למועד הדיון (הקבוע ליום 13.3.17), עיתוי המחייב התייחסות לבקשה הן של המשיב והן של בית המשפט בלחץ זמנים שלא היה מחויב המציאות.