רע"א 43473-02-16 חאג' נ' אלחאג' ואח'

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופט הבכיר ג'מיל נאסר) מיום 14.2.16 לפיה דחה את בקשה מספר 6 ובקשה מספר 9. המשיב 1 (להלן: המשיב) מתנגד לבקשה.

המשיב הוא התובע בתביעה שבפני בית המשפט קמא, והמבקשת היא הנתבעת 1, כאשר יתר המשיבים הם הנתבעים האחרים.

בקשה 6 של המבקשת היא "הודעה לבית המשפט הנכבד על ביצוע מסירות שלא כדין מטעם התובע ובקשה לפסול את הודעתו של התובע מיום 8.12.15 על ביצוע אותן מסירות". בהודעה ובקשה זו טענה המבקשת שהמסירות לנתבעים האחרים נעשו על ידי הנחה בשער דלת ביתה, בעוד אין קשר משפטי בינה לבין הנתבעים האחרים והם לא מתגוררים עמה, ואין לה קשר עם הנתבע 3 מזה שנים רבות. כלומר אין המבקשת מבקשת דבר עבור עצמה, אלא רק מודיעה את אשר הודיעה, ומבקשת עבור אחרים שלטענתה אין לה שום קשר איתם. די היה בכך על מנת לדחות את הבקשה, בהיעדר מעמד למבקשת לבקש עבור נתבעים אחרים. אציין, שקראתי בעיון את טענות המבקשת בבקשתה ואין היא מצביעה על שום נזק העשוי להיגרם לה כתוצאה מכך שנתבעים אחרים נתבעים ונמסרים להם כתבי תביעה בדרך שהיא חולקת עליה. על הנתבעים האחרים, שאינם מזוהים עם המבקשת, לטעון את טענותיהם. המבקשת אינה מיופת כח שלהם. אילו היתה מיופת כח שלהם היה ניתן להמציא להם על ידה.

יתר על כן, כפי שנקבע על ידי בית המשפט קמא, בקשה מספר 6 של המבקשת הוכרעה כבר ביום 13.1.16, ולכן לא היה מקום שב"כ המבקשת יבקש שוב הכרעה באותה בקשה שכבר הוכרעה.

אשר לבקשה 9, זו בקשה של הנתבעת 1 למחיקת נתבעים 4,5 ולחילופין לצירוף כל המתגוררים/בעלים על החלקה 5 כנתבעים. בית המשפט קמא דחה בקשה זו תוך קביעה שהנתבעת המבקשת אינה מייצגת את נתבעים 4,5 ואינה יכולה לבקש בקשות בשמם. בכך צדק בית המשפט קמא. אני דוחה את טענת המבקשת כאילו אם לא יימחקו נתבעים אלה, ואם לא יצורפו כל המתגוררים הבעלים על החלקה כנתבעים תהיה פגיעה פוטנציאלית בקניין שלה, אל ידי נתבעים שאין להם זכות עמידה בקניין שלה. זה היה הנימוק היחיד למחיקתם של נתבעים 4,5, ואילו לצירופם של כל המתגוררים לא ניתן כל נימוק מטעם המבקשת. אם יטענו נתבעים 4,5 טענות הפוגעות בקניינה של המבקשת ואלה יתקבלו, הרי זו פגיעה מוצדקת בקניינה של המבקשת. אם לא יטענו טענות או יטענו טענות שלא יתקבלו, קניינה של המבקשת לא ייפגע. אין המבקשת יכולה להכריע בשאלות אלה על ידי הגשת בקשות למחיקתם של נתבעים אחרים עמה, או לצירופם של נתבעים שאין שום סיבה לצרפם.

המבקשת מלינה גם על כך שבית המשפט קמא הניח שעקב קירבת המשפחה בין המבקשת לבין הנתבעים האחרים, אפשר שהם יודעים על מעשיה ומפתחים ציפיות שלא להגיש כתב הגנה. אכן בית המשפט לא צריך להניח הנחות, אבל הסכנה קיימת שהנתבעים האחרים יחשבו שהגשת בקשות חוזרות ונשנות על ידי המבקשת מצדיקה אי הגשת כתב הגנה מטעמם, בין אם הם קרובי משפחה ובין אם הם אינם כאלה.

להסיר ספק אני חוזר וקובע שלא מצאתי שבמתן ההחלטה על ידי בית המשפט קמא היתה פגיעה כלשהי בקניינה של המבקשת, אפילו לא פגיעה פוטנציאלית. מוטב היה למבקשת שלא להגיש בקשה זו, ולאחר שהגישה מוטב היה לה לחזור בה מהבקשה.