רע"א 43143-06-16 גובראן ואח' נ' פינטו ואח'

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט דניאל קירס) מיום 16.6.16 במסגרת ת"א 48165-09-14, אשר קיבל את בקשת המשיבים והורה על העברת הדיון לבית משפט השלום במחוז תל אביב.

בהחלטתו האמורה, קבע בית המשפט קמא כי משנמחקה התביעה נגד סוכן הנסיעות, אשר מקום מושבו בנצרת, אין עוד על פי כתב התביעה כל זיקה לבית משפט השלום בנצרת ועל כן יש להעביר את המשך הדיון בהליך לבית המשפט המוסמך במחוז תל-אביב.

המבקשים טוענים כי זולת סוכן הנסיעות אשר טען כי בית המשפט בנצרת אינו בעל הסמכות המקומית וצירופו כבעל דין נעשה רק לשם יצירת סמכות מקומית, כל יתר המשיבים לא העלו טענה כלשהי בעניין הסמכות המקומית.

הסכמת המבקשים למחיקת התביעה נגד סוכן הנסיעות באה בעקבות המלצת בית המשפט קמא, אשר ניתנה בעקבות האמור בתצהירי הצדדים אשר הוגשו.

המבקשים טענו כי העובדה שסוכן הנסיעות לבדו טען לחוסר סמכות מקומית וטענה דומה לא נטענה על ידי יתר המשיבים, משמעה כי הסכימו לסמכותו המקומית של בית המשפט וכי לא העלו את הטענה בהזדמנות הראשונה כמתחייב.

עוד טענו המבקשים, כי בכתב התביעה אין פירוט של הזיקות הנוגעות למשיבים, שהרי במסגרת אותו כתב תביעה, נתבע גם סוכן הנסיעות אשר לגביו אין מחלוקת כי מתקיימת הסמכות המקומית בנצרת. משנמחק סוכן הנסיעות, אין לצפות כי כתב התביעה אשר הוגש קודם לכן יכלול את הזיקות הנוספות ולכן אין להחזיק זאת לחובת המבקשים. המבקשים הוסיפו וטענו כי אין לקבוע כלל אחיד לפיו כל מחיקת בעל דין מאוחרת תחייב את העברת הדיון ובמקרה הנדון, מכלול הנסיבות והתנהלות הצדדים, מצדיקים את הותרת הדיון בבית משפט השלום בנצרת. בתיק זה, טענו המבקשים, צפויים להעיד 8 עדים תושבי נצרת, כולל סוכן הנסיעות, ומנגד, רק 3 עדים מטעם המשיבות וגם בכך יש לראות שיקול המצדיק את הותרת הדיון בנצרת.

המשיבה 3 טענה כי היה על המבקשים לפעול כפי שנקבע ברע"א 8285/07 מתן חיים פרפרה נ' ארתור גולדו ז"ל (15.9.08) אשר התייחס למקרה שבו מוגשת בקשת רשות ערעור על החלטה להעברת תיק לבית משפט אחר, ומשלא פעלו כך, דין הבקשה להידחות.

המשיבה טענה כי עסקינן בהחלטה דיונית ועל ערכאת הערעור להימנע מלהתערב בה, בפרט כאשר לא ייגרם למבקשים עיוות דין כלשהו, שהרי התביעה ממשיכה להתברר בבית משפט השלום בתל אביב. המשיבה 3 הבהירה כי לא כפרה בסמכותו המקומית של בית המשפט במסגרת כתב ההגנה אשר הוגשה מטעמה, שהרי סוכן הנסיעות שמקום עסקו בנצרת, היה נתבע בתיק ובעטיו היתה לבית המשפט בנצרת סמכות מקומית. הטענה הועלתה מיד כאשר נמחק סוכן הנסיעות, אז נוצרה למשיבים, לראשונה, ההזדמנות להעלות את הטענה.

משיבה 4 הצטרפה לטענות המשיבה 3 וטענה לחוסר תום ליבם של המבקשים אשר צירפו את סוכן הנסיעות כנתבע אך לצורך הקניית הסמכות המקומית לבית משפט השלום בנצרת. לטענתם, בכתב התביעה אין כל תשתית מינמאלית לאחריות מצד סוכן הנסיעות ולא היה צורך להמתין להגשת תצהירי עדות ראשית לשם קבלת ההחלטה על מחיקת סוכן הנסיעות מן התיק.

משיבים 1-2 העלו טענות דומות לאלו המפורטות מעלה והוסיפו כי המדובר בהחלטה דיונית אשר אין מקום להתיר עליה ערעור. עוד הוסיפו כי המבקשים אינם טוענים שלבית משפט השלום במחוז תל אביב אין סמכות לדון בתיק אלא כל בקשתם מונעת מטעמי נוחות.